סיוקי

חזרתי !

הסתכלתי קצת אחורה בהיסטוריה של הבלוג הזה, בכתיבה הילדותית של פעם. זה נראה לי כל כך רחוק ממני. שנות אור.

גם כשאני קוראת על תקופת הצבא- אני זוכרת שהיה לי רע, אבל כמעט כבר לא מצליחה להזכר למה.

ג'ניה פעם אמרה לי, בתגובה לאחד הפוסטים שכתבתי, שהצבא זה כמו לידה, כאב ששוכחים מהר. כמה שהיא צדקה.

החלטתי לחזור לכתוב כאן- מדי פעם. אפילו לעיתים רחוקות.. כדיי שישאר לי תיעוד כזה לעצמי.

אז-

אני משוחררת כמעט שנה! עשיתי פסיכומטרי שבו לא התקרבתי אפילו במיל' לציון שאני רוצה.

אז בעוד חודשיים אני מתחילה שוב קורס וניגשת באפריל- מקווה שבפעם הזאת כן אצליח. או למעשה אני צריכה לומר שפעם 2

אני בוודאות אצליח. אין אפשרות אחרת.

כרגע אני עובדת בחברת ביטוח גדולה בתחום הרכב והרכוש- אני נהנית מאוד. כייף לי בעבודה עצמה ועם האנשים. יוצא לי לא פעם

להתפקע מצחוק באמצע שיחות עם לקוחות ולכן אני כל כך אוהבת את העבודה הזאת!

כרגע גם הועלתה על הפרק הצעת עבודה מעניינת- גם בסוכנות ביטוח אבל בתפקיד יותר גדול ומשמעותי. הלכתי לראיון עבודה אצל המנכ"ל- הוא התלהב ממני, אני פחות התלהבתי ממנו. אבל יש במה לדון וכנראה שזה גם מה שיהיה.

אין ספק שהחיים בלי הצבא הרבה יותר טובים. הכל קורה ברוח טובה וגם כשדברים קשים נקרים בדרך הרבה יותר קל לי להתמודד אתם.

מה גם שיש לי חברים מדהימים סביבי (בעיקר חברים מהעבודה שמאוד קרובים אלי) אז הכל זורם:)

החלטתי לחזור לכתוב פה דווקא עכשיו כי היום זה הנר הראשון של חנוכה. אני מאמינה בנסים. אז חג חנוכה שמח לכולם!

תמונה מהיום השני שלי באזרחות