נמאס לי להיות כל כך חסרת אונים בחלומות שלי...היא רודפת אותי ומתחיל להימאס עלי שאני כל כך קטנה מולה כשבמציאות אני הרבה יותר חזקה ולא שברירית.
ראיתי אותה, ישבתי מולה, דיברתי איתה..איכס!לא רוצה לדבר איתה, לא לשבת מולה ובטח שבטח לא לראות אותה, לא במציאות ובטח שלא בחלומות שלי כשזה התת מודע שלי מדבר ולא ההיגיון הבריא.
צאי משם! אני מתחננת! תעזבי אותי לנפשי..צאי לי מהחיים!
יכול להיות שיש לי יותר מדי זמן וזה מה שגורם לי לחשוב עליה יותר מדי..במהלך היום היא מעט מאוד עוברת לי במחשבות אז למה היא קופצת לי כשאני ישנה?!
אני לא מפחדת ממנה!אז למה בחלומות, למה?
אם אני לא ארפה אני לעולם לא אהיה מאושרת באמת , כיוון שהיא תמיד תהיה שם מאחורי הכתף שלי
להזכיר לי שהיא שם.
כוסאמק טוב?
אני בכלל לא עצבנית, רק חסרת ישע, אני לא יודעת מה לעשות כבר עם זה!:|
משא ומתן/מוש בן ארי
שותה עוד כוס קפה
ואל מולי כך את יושבת
ואיך זה מבפנים עולה
מוכרח לדעת מה את חושבת
ואיך זה בלילות הרבה
נופלים לריק שמן הפחד
ואיך זה כל כך מפתה
לשים ת'קץ אל מה שיחד
כי לפעמים במשא ומתן
מורידים אותנו נמוך
וזה קורה ביני ובינה
והנשמה קוראת רק לצאת ולעוף
כשבינינו משהו נקרע
הבוקר מתגלה
ואיך בגוף את מתרחקת
וכמה שבפנים כואב
ומה רוצה זה רק ללכת
וזה הזמן שלא מרפה
וזו האש אשר דועכת
וזה הזמן שמרפא
בין אם נשאר בין אם ללכת
כי לפעמים במשא ומתן...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
פלח.
