סיוקי

מחזיקה, מחזיקה את עצמי כל כך חזק, לא לברוח, לא לברוח , לתת לעצמי להירגע ולא להשליך על אחרים את הטיפשות שלי.

פעם אחת כמעט יותר מדי, מסוכן. סוף- סוף טוב אבל גם עם זה תהום עמוקה רודפת אותי..

"היום שהתנפץ עלי,
עשה אותי קשה מדי
שכחתי מעצמי ודי
הייתי, לא הייתי אני

אסגור מאחורי גבי,
שוב לא יוכל לגעת בי,
בתהומות לבי
טעיתי, לא הייתי אני"

כמעט להיעלם..

לאט.

לאט.

להיות בלתי נראית..קטנה, מזערית.

לא לקום יותר באמצע הלילה , כבר לא מחלומות שחורים ועצובים אלא סתם , מבלי להבין

למה יש לי בעיות בשינה העמוקה שלי.

וגם כשאני ישנה איתו אני קמה, לוודא שאני לא לבד, שהוא לא הלך , שזאת לא בדיה.

ואני קטועה, עם המון חלקיקים שלא מתחברים כמו פאזל, מעבירה את הימים בחלקיקים קטנים.

חיה בולמוסים אדירים ומתה להקיא הכל לאסלה אבל מתאפקת כי אני לא בולימית וגם לא רוצה להיות אחת.

הלוואי שהייתי מפסיקה לאכול את הציפורניים שלי ושלא היה לי שום קיבעון אוראלי ושהייתי מסודרת ושהייתי מרשימה ושהיו לי פנים בלי נמשים ארורים וגוף בלי סימני מתיחה וצלוליט ושיהיה לי עור חלק ומדהים כמו של דוגמנית. אני בכלל כבר לא חושבת על זה שאני צריכה להוריד את כל ה-5 קילו שעליתי מאז הגלולות ואני מרגישה נפוחה כמו במחזור.

Nothing seems to be the way
That it used to
Everything seems shallow
God give me truth,
In me,
And tell me somebody's watching
Over me,
And that is all I'm praying is that

someday I will understand
in gods whole plan
and what he's done to me
oh but maybe someday I will breathe
and finally see
ill see it all in my baby

יש לי משהו חדש להעסיק איתו קצת את הראש, ספר שנועם קנה לי ואני מתכוונת לחרוש עליו יומיים-שלושה ולסיים.

להמשיך את זה שהתחלתי ולסיים גם אותו כבר.

ולקרוא גם את הספר השני שהוא קנה "לעצמו", ובעצם כבר אצלי ועושה אותו גם שלי כי אני בחרתי אותוJ

מזל שהחלפתי את הגלולות, נראה איך הן ישפיעו לי על הגוף ועל מצבי הרוח הקיצוניים שלי.

אני מקווה שלא יהיו שוב תופעות לוואי, לא בא לי להקיא כל הזמן ולקבל בחילות.

* אינטימיות*