זה תמיד מעניין לראות ולהרגיש איך זה שכשבא החורף פתאום לא משעמם כל כך. לפחות לא מספיק כדיי למצוא עבודה באובססיביות. כל התקופה האחרונה (שהיא כוללת שלושה חודשים בערך) חיפשתי עבודות זמניות ומזדמנות כי הייתי בטוחה שאני מתגייסת בדצמבר. בהתחלה לא רציתי לשקר לגביי תאריך הגיוס, ולכן החלטתי שאשלים עם גורלי לשבת בבית חסרת תעסוקה במשך חודש וחצי. אח"כ שדחו לי את הגיוס בעוד חודש וחצי, החלטתי שצריך לעשות משהו קצת יותר יעיל עם עצמי, ולא לשבת בבית ולטפוח מחוסר מעש ואכילה מרובה של סופגניות (יאמי).
בין לבין עברתי בכמה חברות כוח אדם ובכל מני מקומות כאלו ואחרים שכתבו על חנויותיהם "דרושים".
חיפשתי וחיפשתי, פעמיים מצאתי, אך בשום דבר לא התמדתי. כיוון שישבתי כל כך הרבה זמן בבית בלי משהו חריף ואינטלקט מסעיר, כל עבודה שאני מחפשת משעממת אותי אחרי פעם- פעמיים ואני לא מתמידה.
כבר ציינתי פעמים רבות שאני מצוינת בפתיחות אך גרועה בסיומים.
אני מקווה שאת תקופת הצבא לפחות אני אצליח לעבור בצורה יחסית נורמאלית. אז לגביי העבודה שמצאתי היא כבר נחלת העבר. העבודה הייתה סיזיפית ומייגעת וכמובן שללא תכלית יעילה במיוחד. אחרי כל בגד שאקפל מישהו יבוא וידאג שיהיה לי שוב מה לעשות ושלא "ישעמם" לי.
כיוון ש(כן זו פרסומת גלויה)צומת ספרים החליטו על מבצע מגניב של 4 ספרים ב100 שקל.
דרשתי מנועם שיבוא איתי לקנות מיד ספרים. לא תמיד הייתי כזו פריקית של ספרים , אני גם לא קוראת כל כך הרבה. לא כל פעם שאני מסיימת ספר אני ממהרת לקחת אחד אחר. אבל הקנייה והבחירה של הספרים מהווים לי כייף גדול. בכלל, לא סתם עבדתי המון זמן בחנות ספרים.
אז אלה הם ה-4 שקניתי:
משאלה אחת ימינה\אשכול נבו.
משחק השעות\דיוויד באלדאצ'י
קורות הציפור המכנית\הרוקי מורקמי
טטיאנה ואלכסנדר\פאולינה סיימונס
כרגע אני קוראת את משאלה אחת ימינה וגנבת הספרים במקביל.
אם כבר מדברים על חנויות ספרים אני חושבת שצומת ספרים היא מתחרה מעולה לסטימצקי שעד היום הייתה שליטה עיקרית בחברה שלנו. לא היו לסטימצקי מתחרים משמעותיים ולכן כל מה שהציעו לנו לא היה הטופ שבטופ. כשאין תחרות אין לחברה בשביל מה להתאמץ יותר ממה שצריך. סטימצקי עשתה את המינימום. מדי פעם מבצעים כדיי לא להפסיד לקוחות, אבל מעבר לזה, לסטימצקי אין מבחר ענק של ספרים, והיא גם לא נותנת הזדמנות לאלו שהיא לא מאמינה בהם. משמע סטימצקי בוחרת את הספרים שאנחנו נקרא, כשהיא יודעת מה יכול להפוך לרב מכר ונותנת להם זכות קדימה. בכך היא בעצם "מונעת" מאיתנו הרבה אחרים שטובים לא פחות. עכשיו שקמה צומת ספרים והיא לאט לאט מתחזקת ונטמעת בחברה הישראלית, היא מציעה לנו מבצעים טובים יותר, שירות טוב יותר ומגוון טוב יותר. כמה טוב שיש חברות מתחרות!
אולי אני עוד אהפוך ליחצנית של צומת ספרים :).
-
ביום שני היה לאחי יום הולדת 15. נועם כתב לו פתק מול הדלת של מזל טוב, אני ניפחתי מלא בלונים וקשרתי אותם עד שהאצבעות שלי הפכו לסגולות. אני ואמא נסענו אליו לבית ספר לשמוע אותו מתופף (הוא ממש בהתחלה ודווקא מתופף דיי טוב). אם שאלתם את עצמכם, אז הוא לומד בבית ספר שמלמד גם כלי נגינה- את כולם, והוא אפילו קיבל מערכת תופים שלמה הביתה ולא שילם עליה גרוש. איזה בית ספר כייפי. אה, שכחתי לציין שהבית ספר הזה מכיל בתוכו גם: בריכה, חדר כושר, חדר אוכל, חדר נגינה ועיזים 
.
אחרי התיפוף שערך כשעה וקצת נסענו לנאפיס לארוחת צהרים לבקשתו של הצוציק. הוא הביא איתו עוד שני חברים שאת שמם אני לא זוכרת אבל את מוצאם אני כן. האחד- חצי תמני חצי הולנדי (תודו שזה שילוב מעניין מאוד). השני אוקראיני שלם אבל אבא שלו החורג הוא פרסי, אז דיברנו על אכילת גונדי
אחרי הארוחה אני ונועם נסענו לכלי זמר וקנינו לאחי ליום הולדת מקלות תופים איכותיים ומחברת תווים. למרות שזה לא מתנה ששווייה 300 שקל הוא התלהב וזה הכי חשוב.
אתמול היינו בחתונה הרוסית שעליה דיברתי בפוסט הקודם. היה אוכל נחמד ולא הייתה רגל קרושה או כל אוכל רוסי אחר. [למרות שדווקא הייתי שמחה לחתיכה של גפילטע]. החתונה הייתה מצועצעת להחריד.
החתן והכלה השקיעו באטרקציות טיפשיות ומיותרות (לפחות על פי דעתי) שכללו מנחה ערב רוסי שמדבר גם עברית. המנחה הזה נראה כמו סטייליסט ממש גרוע (הוא גם היה מכוער) והוא דאג להחליף כל כמה שירים את הסטים של הבגדים. היו רקדניות, בטן, פופ, היפ-הופ וכל מקצב אחר שתעלו על דעתם. הרקדניות הופיעו חצי עירומות כשהתחת שלהן מציץ לעבר היושבים בשולחנות. האמת היא שהופעתי, לאחר המון שירים רוסים פתאום התנגנו שירים מזרחיים לגמרי..אני לא מדברת על אייל גולן שזה בקטנה, אלא ממש מקצבים ערביים עם דרבוקות וקלולולו ברקע 
. אז כמובן שאני לא יכולה לפספס דבר שכזה ונועם משך אותי לרקוד , כך התחלתי לענטז ולהרקיד את שדיי על פי הקצב. ואו הזעתי בטירוף..היה ממש חם שם ולא הפסקתי להרקיד את הישבן שלי עד לרגע שהתחילו הטרנסים. בשעה 12 כבר פרשנו הביתה. נועם היה צריך לצאת לעבודה ממש מוקדם ולאמא היה אימון כושר בבוקר. אז בכך הסתיימה בשבילנו החתונה הזו. נגמר לי בטעם מתוק. מזמן כבר לא יצא לי לרקוד ולהשתחרר לגמרי וזה היה כייף .
מחר יש ארוחת חנוכה אצל המשפחה של נועם והדלקת נרות אצל החבר'ה שלו מאוחר יותר בערב.
יהיה..מעניין?
תמונות מאוד לא קשורות אחת לשניה. אבל התחשק לי ככה.
סוף שבוע נעים לכולם. חג סופגניות שמח
סיון.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
פלח.
