סיוקי

23/8          יום שני

כמעט סוף חודש ,רק עוד קצת ונגמר.

עבר עלי חודש לא קל בכלל. עבדתי נון- סטופ וקרעתי את התחת למען הבזבוזים האין סופיים שלי.

הלוואי שהיה לי 10 מיליון דולר. יש רשימה של דברים שאני רוצה לעצמי ו10 מיליון היו עוזרים לי

מאוד להבטיח שאוכל להגשים את רוב רשימת הקניות שלי.

אבל עם כסף או בלעדיו, שום דבר לא יכול להחליף את ההרגשה הריקה כשנועם לא נמצא איתי.

כל השבוע לא ראיתי אותו , עכשיו אנחנו על מתכונת סופש"ים ואני שונאת את זה!

ביום שני הרגשתי שאני נשברת בלעדיו , הגעגועים כרסמו בי והיו לי כאבים נוראים בגלל דלקת חוזרת ונשנית בשתן. ורק רציתי את נועם ליידי, שילטף אותי עד שאירדם.

ובכלל, הריח שלו, המגע, הידיעה שהוא ליידי, התחושה של להחזיק לו את האצבע ולהירדם החום של הגוף שלו כשהוא מחבק אותי בכפיות. שום דבר לא מתעלה על ההרגשה הזו של האינטימיות איתו.

אני אוהבת את המבט שלך לפני, כשאני טובעת לך בכחול של העיניים

וכשאתה יורד למטה לאט לאט, ואני מרותקת למה שאני רואה.

מרגישה את הנשימות שלך בין רגליי ,נאנחת קצת.

מרימה את הראש לצפות בנעשה, אני אוהבת לראות אותך

שותה אותי באהבה וגומע את כל מיציי.

אני נטרפת כשאתה מסתכל למעלה, אלי, לתוך עיניי בעינייך הכחולות

וממשיך במלאכתך.

לשונך מענגת אותי עד שנשימותיי מתרכזות לרגע מכריע אחד

אני שם.

מתפתלת, רועדת וסוגרת את רגליי חזק על ראשך.

נאנקת, מתנשפת, רועדת.

צמרמורת.

אין לי מילים לתאר את האופוריה שאני מרגישה כשאנחנו שוכבים- מאוהבים- עושים אהבה!

אני מרגישה שכל העולם נעלם וזה רק אנחנו בתוך ענן לבן ומסביבי הכל ורוד.

ההרגשה שלך בתוכי זה משהו שאין ביכולתי להסביר, מעולם לא חוויתי משהו דומה לזה. כשאתה בתוכי קיימת הרגשה שלשם כך נולדתי, שזו היא תכלית קיומי. דע לך איש יקר, אני אוהבת אותך, אהבת אמת, אהבה טהורה- כך אמא אומרת, שהאהבה שלי ושל נועם היא תמימה וטהורה. ושזו האהבה הכי נכונה שיש.

כך גם אני מרגישה, שזה נכון לי, אתה נכון לי והקשר הזה הוא הדבר הכי טוב שקרה לי , אתה הדבר הכי טוב שקרה לי. "את החיים שלי" – אני נמסה כשאתה אומר לי את המשפט הזה, אני? החיים שלך? כל חייך סובבים סביב המחשבה עלי?בלילה לפני שאתה הולך לישון אני זאת שמככבת במחשבות ראשך , הידיעה הזאת גורמת לי להרגיש שלווה ובטחון שמעודה לא הרגשתי ולא קיבלתי מעולם מאף אחד אחר, גם לא מאמא שמגוננת עלי כמו גוזל.

אני רק מחכה כבר בקוצר רוח לזמן שנעבור לגור ביחד ונחייה כמו זוג אמיתי.

נלך לעבודה ביום וכשנחזור מהעבודה נשב לאכול ביחד ונדבר על כל היום שהיה..ובלילה נוכל להתחבק ולהירדם ביחד כשאני עטופה בזרועותייך.

הולך להיות לנו סוף שבוע מיוחד במינו, כך זה מרגיש לי, מקווה שאני אינני טועה.

אהבה.

חייבת!חייבת להרפות ולהשאיר את זה מאחור כמו עשן שנעלם באוויר

די! אי אפשר להתעסק בזה כל כך הרבה , זה הורס, זה מעיק וזה טיפשי וילדותי.

סתם כאב לב וגם כאב ראש, המון דמעות מיותרות, קנאה ורוכשנות .

בשביל מה?

למה אני עושה את זה לעצמי?זה מיותר ובטח שלא מוצדק.

אולי זה כן?..קצת, ממש קצת מוצדק

שלא משנה כמה אדחיק זה לעולם לא יעלם ממני..התחושה המחניקה הזאת שבא

לי להקיא ולהרגיש טוב יותר אח"כ.

סתם

באמת סתם!!!!!!!!!!

ימים טיפשיים.