[...]וְהָיָה כִּי-יָשׁוּב אִישׁ אֶל-אָהֳלוֹ לֶאֱכֹל פַּת עַרְבִית,
וְטָבַל אֶת-פִּתּוֹ וְאֶת-דָּגוֹ הַמָּלוּחַ בְּחֹמֶץ –
וְהִתְגַּעְגֵּעַ;
וְשָׁתָה אֶת-כּוֹס פּוֹשְׁרָיו הָעֲכוּרִים –
וְהִתְגַּעְגֵּעַ;
וְחָלַץ אֶת-נַעֲלוֹ וְאֶת-פֻּזְמָקוֹ בִּפְאַת מִטָּה –
וְהִתְגַּעְגֵּעַ.
וְיָשְׁבוּ וְהִתְגַּעְגְּעוּ אָדָם וְחַיָּה גַּם-יָחַד,
אִישׁ בַּחֲלוֹמוֹ יְיֵלִיל מִשִּׁפְעַת גַּעְגּוּעִים
וְעַל גַּג פֶּחָיו יְיַבֵּב וְיִשְׂרֹט הֶחָתוּל.
אָז יָבֹא הָרָעָב.
וְשָׂגָא הָרָעָב וְנִפְלָה, אֲשֶׁר לֹא-הָיָה כָמֹהוּ,
לֹא רָעָב לְלֶחֶם וּלְחָזוֹן, כִּי אִם-לַמָּשִׁיחַ![...]
והיה כי יארכו הימים- ח.נ. ביאליק
לי אישית זה נראה מוזר לערבב את התמונות מפולין עם השאר, אבל ניחא:S רציני, מה נסגר פה עם התגובות לאחרונה. קודם כל, אני חושבת שטאקט זה רצוי. 'מיצית את עניין השואה'?
כאילו, ברצינות, לא יודעת אם היית שם לאחרונה, אבל למצות את פולין זה לא ממש משהו שקורה. בעיקר לא לי. מה גם שלי אישית יש הרגשה שזה היה מסע יותר קשה משאר השכבה כי לא לקחתי את זה כאיזה טיול שנתי עם כל השכבה, לא נהניתי מהמסע הזה. אחד מהחלקים הכי חשובים בשבילי במסע היה לתעד, אז כן- חשוב לי לפרסם את התמונות מפולין.
ברצינות, אם אושוויץ לא נאה לכם (למרות שלדעתי מוות זה נורא פוטוגני, אבל אולי זו רק אני.) אתם מוזמנים ללכת אחורה. יש 356 פוסטים בבלוג הזה, באמת שלא חסרות תמונות לא מפולין להסתכל עליהן.
ואגב, התגובות ללא שם? really starting to get on my nerves. בין אם הן טובות, או רעות, או לא יודעת. כואב לכם לכתוב שם? זה מאוד קשה לקחת טוקבקים בצורה רצינית כשאין לי מושג מי כתב אותם ומה הוא רוצה. זה סתם מרגיז, אז באמאשלכם, תכתבו שם.
אם אני כבר בקטע של להתלונן על תגובות, מה דעתכם על לנמק? וואלה, תגובות שמעבירות ביקורת על הפוקוס, ועל הקומפוזיציה, ועל החדות, ועל וואטאוור פוגעות בי, כן. אני בן-אדם רגיש ובכיין, אז אני נפגעת מהן. אבל אני מקבלת אותן בברכה! כדי שפצע יחלים צריכים לשים עליו יוד שורף, נכון? זה טוב שאני נפגעת כי אז אני כן אקח זאת לתשומת ליבי בפעמים הבאות. אז להגיד שתמונה מכוערת בעילום שם זה אולי נורא אמיץ ומגניב, אבל בא לכם לפרט למה?
ולגבי הרגש...
לדעתי כן יש רגש בתמונות שלי. זה משהו שאני כן יכולה להגיד על הצילום שלי שהוא טוב לעומת צילומים אחרים- שאמנם יפים פי אלף על שלי, אבל אני באמת לא מרגישה שאני מקבלת מהם משהו. אני מנהלת טבעת שאומרת שהצילום מעביר גם מסר ורגש, אז לא ברור לי איך אנשים חושבים שאין רגש, כי אני חושבת שהן כן. בדרך כלל הן גם מעבירות את הרגש שלי אז זה מוזר כשאומרים שבתמונה שמבטאת אותי אין רגש. אבל יודעים מה, לגיטימי. ברור שלגיטמי. כל אחד רואה משהו אחר בכל תמונה. אבל אם אתם כותבים משהו, שוב אבקש, אפשר לנמק?
אני לא בטוחה איך אפשר לנמק שתמונה לא מעבירה רגש, כי זה פשוט הרגשה.. אבל זה מוזר שאני מקבלת תגובות כאלה (אלא אם זה באמת מפולין ששם אחת הכוונות המרכזיות הייתה תיעוד תיעוד תיעוד.) טוב, לאדעת. אני כאילו רוצה לקבל הסבר, אבל אין דרך נוסחתית להעברת רגש...
חח, אני לא רוצה לחשוב על התגובות שאני הולכת לקבל על הפוסט הזה.
[ותחסכו בבקשה את תגובת ה'אם את לא רוצה תגובות רעות אל תפרסמי'. אמרתי, אין לי בעיה עם תגובות רעות, אבל תנמקו. אל תהיו סתם רעים, תהיו רעים-מועילים. כי זה בעצם לא רעים, זה טובים. הסתבכתי קצת, מקווה שהבנתם.]
נועה.
[אגב, אני כנראה מתחילה לצלם ללילה. לא אשים אותן פה, כי הן לא מעבירות שום רגש (XD) אז פשוט אשים לינקים לגלריות שלי שיתפרסמו, אם אכן יתפרסמו. wish me luck.]
[אה, ולמה אני עושה את זה אם זה לא מעביר רגש?
1. ניסיון- קניתי פלאש חדש, וצילום באירועים כגון מסיבות והופעות זה אידיאלי להשתמש בו וללמוד.
2. פרסום- להגיד שאני מצלמת ללילה זה יותר מרשים מלהגיד שאני מצלמת לבלוג צילום. בעיקר אם אני רוצה להתקבל ליחידת ההסרטה.
3. כיף- צילמתי למסיבת תיכון ואשכרה נהניתי.
4. מה, אני גנובה? יש לי אחרי ניסיון של רק שנתיים וחצי מקום לפרסם בו את התמונות שלי שאנשים אשכרה נכנסים אליו ואני לא אנצל את ההזדמנות?]
[כסף זה לא אחד מהשיקולים. זה בהתנדבות.]
וואו, זה הרבה מלל יחסית לבלוג צילום. זה בהשפעת ביאליק החופר הזה[הידוע בכינויו חופר נורא ביאליק] [אבל אני מתה על השירה שלו. בחור מוכשר
].
מחר בגרות בספרות.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
רוּז'ינקה
