אני, עצמי וטלי =)

ט' באב, ממש היום האופטימלי להתחיל לכתוב בו בלוג, לא שיש ימים שמותר וימים שאסור, פשוט תמיד זה היה נראה לנו כאיזשהו משהו שעושים היום אחר, ולא ביום של צום. אז לאחר שעתיים ורבע ללא מזון ושתייה, עלה הרעיון ואנו מתחילות בכתיבה, חלילה, אל תחשבו שהמחסור שהביא עמו הצום גרם ל"שגעון" הזה, זה כנראה תמיד היה טמון עמוק עמוק בתוכנו, אולי לא כל כך עמוק. אבל היה טמון - זה העיקר.   אז על עצמנו? שתי בנות בנות 16. "17 !" "טל, את עוד לא בת 17 !" "כן, אני כן, עוד חודשיים פחות יום! זה נחשב להיות בת 17 !"  - כן, ככה זה, הוויכוחיים התמידיים.. "איכס זה לא טעים" - "כן, זה כן"  - אמרה אז אמרה - עם טלי לא מתווכחים. "צליל סתמי". אז עכשיו נוכל להמשיך. אז מה אמרנו.. טה טה טי.. כן, בנות 16 ו17 (בשבילך) מאיזור השפלה..לא האמת, שאנחנו גרות באיזשהו פארק שנקרא להבים, כן, טוב לנו כאן - מקום  ש כ ו ל ם   אוהבים ! יותר מדי פרטים לא ניתן. חוץ מששתינו תפוסות באושר ועושר. ושיש לנו ארנבים "או ארנבות", או ארנבות.. או ארנב וארנבה או משהו לא ידוע. בכל מקרה הם נראים אותו דבר. האחד לואי (לבן - ורוד) והשני נבפר (לבן אפור ) ואם אתם תוהים לגבי השמות, ואתם תוהים לגבי השמות. אז ככה, לואי היה רעיון של טל "אחלה שם, לא?" ונבפר הוא סוג של הלחם בסיסים, אני ועמית עלינו על זה (עמית זה החבר, של צליל) "נבנב" היה השם שאני, צליל, בחרתי ו"טמפר" היה השם שעמית הציע (נכון, מוכר, מ"במבי" - הסרט הכי מעפן ש"וולט - דיסני" הוציאו. "הכי טוב, התכוונת" טל! גם בסוגריים את רבה איתי!?) בקיצור, לקחנו חצי שם מ"נבנב" וחצי מ"טמפר" ומאז קוראים לו נבפר - מרשים לא?! "לא !"   טוב, אז לא באנו לדבר על הארנבים שלנו. כשחושבים על זה, אנחנו בכלל לא יודעת על מה באנו לדבר. אבל בתור שתי בנות שלא יודעות על מה הן באו לדבר, כתבנו די הרבה, כאלה אנחנו. כל תגובה של כתבה, כל ברכת יומולדת וכל דבר אחר שמצריך כתיבה - שלנו.   אז מה אנחנו עושות בחיים? "דפנטלי" לא כותבות בלוגים סדרתיות. סוג של שתי בנות שלא יודעות למה הביאו אותן לעולם והן מנסות לעלות על הסיבה או על הטעות וגורמיה. אז טלי קפואריסטית, שנה ראשונה."צליל מה זה שנה ראשונה ?!?!קורדאו ירוק למתענינים!" וצליל... ... ...   עובדת על הסיבה בשביל שתינו

טוב לכל אחת את הסדרה שלה "ורוניקה" "נמלטים"..  

אז נשתמע, כמו שאנו נוהגות לומר, ולא לדאוג - נהיה פה מחר

... אאאאאאאאאאאאאאר, אני לאאאאא, אני לאאאאאאא, אני לאאאא, יכולה בלעדיייייייייייייייייייייך! יך יך יך !    

סתם, אסוציאציה.    

אוהבות.