נראה לי שעליי להתחיל במעין מזל טוב.
בלוג היה סוג של חלום שלי, זה הדבר שהוא הכי בשבילי בארץ (ומי שמכיר אותי יעיד כך), אני אוהבת לדבר, לספר ולספר - ובכלל אני נהנית מעצם הפעולה של הכתיבה, יומן למשל זה חלק בלתי נפרד מחיי היומיום שלי. אפרופו יומן, אולי כדאי שאני אציץ שם קצת ואעדכן.
אז שנה מה? שנה שהחלום שלי חציי מתגשם. ולמה רק חצי? אולי כי הייתי שמחה אם לבלוג הזה היו קצת יותר כניסות וקצת יותא תגובות ברמת "תמו'ש" משהו אם כי רבים מכם יסכימו איתי שזה על גבול הלא אפשרי.
אז אם יצא לכם משעמום להכנס לכאן כי הכותרת משכה אתכם, הוסיפו את הבלוג לבר קבועים - הוא בהחלט מומלץ, תמיד יש פעם ראשונה וכשזה נוגע לבלוג שלי, אני מבטיחה שזו לא האחרונה.
אז צום ט' באב, מותר לעשות ה כ ל פרט ללשתות ולאכול. ברגעים כאלה, בהחלט מעריכים את האוכל של אמא וגם את האוכל בכלל, אפילו בורגראנץ' היה מתקבל בשמחה.
אבל אשתדל שלא לדבר על אוכל - זה לא מחזק אותי מי יודע מה.
אז היום זו האזכרה של נבפר ולואי - מי שקרא את הבלוג או שעיין בפוסט "נעים מאוד" יודע שאלו הם הארנבים הראשונים שלי. שזכו לחיות בביתי ימים ספורים.
יהי זכרם ברוך.
ובאשר לאושר.
אשמח לשתף אתכם במבצע חדש שאני משתתפת בו, להלן עיינו בפוסט "מלכת האמבטיה" ותבינו את ההתמכרות הקשה שלי.
בכל מקרה, הפעם המבצע הוא של החברה "veet" שכבר זכיתי להשתתף במבצע ולכבוש את התואר "הרגליים של המדינה, מקום 3" שאם תחשבו על זה, זה אכן סוג של כבוד לדעת שאלה שמובילות אותי ממקום למקום הן הרגליים במקום השלישי הכי סקסיות ונחשקות בארץ. כן, יאמר לזכותי בהחלט.
אז הכנסו בהמוניכם לאתר: www.veethit.co.il , בקטגוריית "החדשים ביותר" לקטע קוראים "צלילא" - מן הסתם. צפו המון, דרגו 5 ותעזרו לי מ א ו ד ! באמת, זה די חשוב לי.
אז אוהבת ה מ ו נ י ם !
צלילא.