לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

נייר טואלט


מיליון טועים לא טועים! הזמן לעשות טעויות, הוא עכשיו! [מוגש אליכם מטעם האגודה לקידום המאה ה-21]

Avatarכינוי: 

בן: 33

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2008    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
12/2008


ללכת לציפורלה

או לגן החיות התנכי

 

ואחרי התערוכת אומנות

להפשיט את הבלונדה

 

 

לכתוב על הסכין והדם והבטן והתניית האוהבים הנהדרת

 

לסיים את קראש

לראות את קראש

 

לצייר

עוד

ועוד

ועוד

ועוד קצת

וללמוד את כל העפרונות בעל פה

 

ולהבין הכלללללללללללללל

 

סתם.

מה זה הכל?

הרוב

חלק

שישאר קצת מה להוריד ממך

 

 

[תכתוב, פליז, קצת]

נכתב על ידי , 26/12/2008 21:08  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



קטע ישן שמצאת במחברת הכחולה


ואם מחר אני מת?

 

אז מחר אתה מת. כמה אנשים יבכו, השמועה תתפשט מהר, בטח כמה מהחברים יעשו משהו ואחרי זה יגידו

'הוא היה רוצה שנמשיך לחיות'

 

אני באמת רוצה שהם ימשיכו לחיות

 

אז יופי, אתה לא תכעס כשהם יחיו כרגיל אחרי כמה זמן

 

'תכעס'? אתה אומר שיש עולם הבא?

 

לא. ככה מדברים. אל תצפה ליותר מדי. ירו בך, הלב שלך יפסיק לפעול, המח יפסיק לפעול, ובום! אין כלום, פניטו. לא נשאר כלום. אה, ואל תיבהל אם תראה אור בוהק, זו תופעת לוואי של מוות, אולי תראה עוד כמה דברים בסגנון של סבא או כלב, זה בסדר the mind is a tricky thing

 

אבל אני רוצה להיות רופא

 

אז תהיה רופא

 

ואם אני אמות?

 

אז אתה תהיה מת

 

נכתב על ידי , 20/12/2008 16:35  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ירך


לא כתף,

ירך.

כל ירך

זאת אומרת, לא כל ירך

אבל רובן.

 

לבכות ממש הרבה וממש חזק.

 

להשפיל את עצמי

להראות כמו כתם

כמו טעות

מרוסק ברמה שלא ניתן לאחות

 

לא כי זה מי שאני באמת

בעיקר כי זה לא מי שאני באמת

 

אבל להרגיש ככה

כזה קטן

שמרחמים עלייך

אני רוצה את זה קצת

לא יילך סחור סחור

 

חופשת רחמים

פנסיון מלא

כולל כולל כולל.

 

-מכאן, דיבורים על סקס וכאב. ועל כאב וסקס. ועל כאב בסקס.

 

מבאס לדעת

שהאישה שאני רוצה

לא תבוא מפלירטוטים

 

מבאס עוד יותר

שאת האישה הזאת

אני בכלל לא רוצה

 

ז"א

מה זה לא רוצה?

רוצה מאוד

רוצה מישהי שאני יוכל לשרוט עד זוב דם

שתצרח ותחייך ותאהב את זה

שנזדיין עד שנחליק אחד מהשני מרוב זיעה

שנצרח

שנשנא אחד את השני

שלא תיקח שום דבר שאני אומר ברצינות

שתזלזל בי ואני בה

 

ואיזה חרא של מערכת יחסים זאת תהיה

אני כבר מפקפק בקשר ליכולת שלי להחזיק משהו שהוא יותר מזה

 

עדיין לא נפטרתי מהמחשבה שאני מחקה התנהגויות

ושאני עושה את זה בצורה יוצאת מן הכלל

וששום דבר שאני עושה לא אמיתי

לא

לא שום דבר

יש לי דברים אמיתיים

 

 

 

 

אני כבר לא יודע אם נהייתי יותר מדי טוב או שפשוט ממש התדרדרתי

 

 

 

 

אני מאוד אוהב את החברים

את כולכם

באמת באמת

בא לי לכתוב עוד מלא על כמה שאני אוהב אותכם ואתם בכלל לא מבינים

נראה לי שזה הדדי

אם אני אכתוב על זה מספיק אני אגיע למקומות חשוכים

כי בכל זאת 23:38

אני אנסה מחר בבוקר

אני מתחיל ב11

 

לילה טוב, משה

נכתב על ידי , 17/12/2008 23:16  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מההחלטה עד עכשיו


חצי פלח קלמנטינה

שני צנימים עם מרגרינה וסחוג

שש בורקס פיצה

 

 

 

 

רק תזכור: התקופה הזאת, שאתה מחפש בה תירצוים כדי לצאת מדברים

היא עכשיו

ואתה יודע את זה

ואתה רק רוצה חופש

אני רק רוצה קצת חופש

לא חשבתי על דרך אחרת לעשות את זה עדיין

 

הלוואי שיכלנו להיות חברים

אפילו רק חברים טובים

ולדבר על היסטוריה כל היום

סתם

מה זה 'כל היום'?

לפעמים

 

אני צריך לקנות יומן

וסקטצ' בוק

ולהתמיד במשהו

נכתב על ידי , 17/12/2008 19:19  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




"אני זוכר את ההתנגשות הזעירה הראשונה הראשונה שלי בחניון נטוש של מלון.

סיור משטרתי הפריע לנו, ואנחנו הכרחנואת עצמנו לסיים אקט מיני חפוז.

כשיצאנו בהילוך אחורי מן החניון, פגעתי בעץ לא בולט. קת'רין הקיאה על

מושבי. בריכת הקיא הזאת עם קרישי הדם, כאבני אודם נוזליות,סמיכה

ודיסרטית כמו כל מה שק'תרין ייצרה, עדיין רק טומנת עבורי את המהות

של ההתעלות הארוטית של התנגשות-מכוניות, הסעירה אותי יותר מריריה

הרקטאליים והווגינאליים, מוןעדנת כצואתה של מלכת פיות, ככדורי הנוזל

הזיערים שנוצרו ליד הבועות של עדשות המגע שלה. בבריכת הקסמים הזאת,

שעלתה מגרונה כמו פליטה נדירה של נוזלים מלועו של מקדש מרוחק

ומסתורי, ראיתי את השתקפותי שלי, ראי של דם,זרע וקיא, הנשאב מפה

שקווי מתארו הקיפו את הפין שלי, לפני דקות מספר."

 

                 -"קראש" ג'.ג'. באלארד

נכתב על ידי , 16/12/2008 11:11  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



7 עובדות זמניות


-לא סיימתי ללמוד חצי מהחומר למבחן הענק מחר בסוציולוגיה. אבל היה מגניב

- נראה לי שבסוף הביתספר יפריש אותי.

-גם ככה אני חושב לפרוש מהביתספר.

-אני פוחד רק כי אני לא יודע מה בא לי לעשות עם כל הזמן שיהיה לי.

-וכי אני לא אראה את המורה להיסטוריה על בסיס יומי.

-מטריד אותי שהכל יהיה אותו דבר

-ושהכל לא יהיה אותו הדבר

 

התחלתי לצייר

ממש טוב

יחסית

זה כיף

באמת באמת

קניתי ספר

קראש

זה על סקס

ותאונות דרכים

הרבה זמן לא התרגשתי ממין ככה

 


סיפור [שחלמתי, אם לאמר את האמת{ורק האמת!}]:

 

oחלב, לוח גירים, לחם פרוס, גירים ושוקולד, שחכתי משהו?

 

אני תמיד מסתובב כשקוראים למישהו, סקרנות. ואחרי זה אני מנסה לחשוב; למה הוא קורא דווקאלה?, היא מכירה אותו בכלל?, אולי הם זוג אחים שגילו אחד את השני אחרי שהופרדו בלידה, אולי זאת אישתו שזרקה אותו מהבית ולא מוכנה לתת לו לראות את הילדים.

 

הפעם זה בחור ממש גדול, מלוכלך, עם גופייה שהייתה פעם לבנה ומכנסי עבודה כאלו וכובע שחור.

הוא בטח נהג מונית. אני יכול להריח נהגי מונית ממטרים.

 

כמעט ואף פעם לא ראיתי את אבא שלי כשהייתי קטן, הוא תמיד היה עסוק במונית שלו, יכלת לראות שכשהוא כן היה בבית הוא היה מרגיש רע כי הוא היה חושב על כל הנוסעים שצריכים להגיע ממקום למקום. הוא תמיד היה מבקש יותר משמרות, יותר לקחות. עבודה. עבודה. עבודה.

הבחור היה משוטט ומקפיץ חיילים הביתה. חינם אין כסף.

 

אתם חושבים שהיה אפשר להגיד לו משהו? ולהגיד שלא ניסו? ניסו. אז אמא שלי כבר התייאשה ושתתה אקמול אחד יותר מדי, אח שלי היה מת לעזוב את הבית עד שתפסו אותו עם 2 קילו ג'ארס באיזה מועדון ועכשיו הוא מתחנן לאבא שלי שיקפיץ אותו, ואני? אני הייתי חייב ללמוד את המקצוע. בכל זאת, 'זה בגנים'.

אני זוכר איך בימים האחרונים שלו, אחרי התאונה שהמנהלים של התחנה הגדירו כ'התערבות אלוהית', הוא שכב במיטה וסיפר לי על אבא שלו ואבא של אבא שלו, שגם כן היו נהגי מונית מהמובילים בעסק ואיך הם תמיד חשבו על הנוסעים ואיך הוא, אבא שלי, תמיד רצה להתלוות אליהם ולהביא לנוסעים עודף.

 

לא מבין אותו, את אבא שלי, איך הוא יכל לאהוב את המפלצת הצהובה הזו?

שנאתי אותה.

בגלל זה אני...אני לא עשיתי את אותה הטעות של אבא שלי, אני... אני נהג של לימוזינות.

המעמד הגבוה, הטופ שבטופ, הקרם דה לה קרם.

שחורות, אלגנטיות.

השיא.

אומנם אני לא יותר מדי זמן בעסק אבל אני כבר דיי מקצוען ואני מתקתק עבודה. יש שיגידו שאני מכור, בעצם, לא מכור, מכור זה רע ומה כבר יכול להיות רע בלימוזינות?

אני פשוט אוהב את הלימוזינה שלי.

טוב היא לא בדיוק שלי, היא של יוסי.

סליחה. ג'וזף.

 

הלו! גבר!

ממתי הנהגי מונית מדברים איתנו?

מעכשיו אחי, אתה של יוסי?

ג'וזף.

אותו דבר

תגיד לו את זה

אז זהו, ככה שוכחים מאבא? את חתיכת חרא

 

*טראח*

 

פתאום אני יכול להריח את כל המפלצות הצהובות האלו יוצאות מהמערות שלהם. כמו מסיבת פלישתים.

הם, גדולים כמו פילים, מלוכלכים כמו עכברושים, נהגי מונית.

אז מה? אתה חושב שאבא שלך מרוצה ממך?

אתה חושב שאיכפת לי?

איך לנהג מונית כמו אבא שלך, הנשמה הטהורה הזאת,יוצא בן כזה חוצפן

אתה חושב שאתה יותר טוב מאיתנו?

מסיע את כל האנשים החשובים האלו בסטייל

עושה כסף טוב

שם פס על כולם, אה?

מתרומם

זבל

 

אתם דפוקים?

התחלקתם על השכל?

מה אתם חושבים שאתם עושים?

ג'וזף ישמע על זהו אתם בצרות רציניות.

ג'וזף?

שמעת? ג'וזף עלק. הוא מתכוון ליוסי האשכנזי הזה

אתה חושב שהוא יכול לגעת בנו?

 

אז יש לי חדשות בשבילך

אתה יודע טוב כמונו מאיפה יוסי הוקרץ

מטומטים

אז אנחנו המטומטמים אה?

כן, אתם

עם הצהובות המסריחות שלכם

מה אתם חושבים? שאני אמשיך בדרך של אבא שלי, נהג מונית מחורבן? מי אתם חושבים שאתם? אני מרוויח הרבה יותר ממכם, אני מכיר את כל ה'מי ומי' תודו בזה ,אתם אוכלים את הלב בגללי.

כן בטח, אוכלים את הלב

 

*באנג*

 

נכתב על ידי , 13/12/2008 23:47  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למגב המילניום אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מגב המילניום ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)