מי אמר שמלאכים לא קיימים באמת?

פברואר 2017

במסע הזה של החיים

כשאנחנו פוקחים עיניים

ורואים לפתע מה נמצא סביבנו

הכל נראה כלא היה

כאילו מישהו התערב מההפקה

והנכונות הזו של לנסות לתקן את הכל

באה לידי ביטוי בהשתלטות

ובניסיון של הנפש לדכא

את כל מה שעלול להרוס ולהוריד.

לנסות משהו חדש

זה לא תמיד כזה קל.

אז לפעמים הבריחה מהמציאות

היא דווקא זו שמחזירה אותה אלינו.

ספטמבר 2017

ולפעמים בכלל נראה שהכל עומד להיגמר

עוד לפני שהתחיל.

הנראות של פני הדברים לקויה,

הרגש משתלט ומאיים להזכיר בדיוק למה קשה.

כשהיד לא מצליחה לכתוב, הראש נכבה.

כמה חודשים של ניסיון וחוויה ושוב נהייתה כוויה.

בהתחלה חושבים שאכפת, אבל זה תמיד אותו הדבר.

הגעגוע לפעם חונק.

הנפש מרגישה כלואה ואבודה.

מי ימשוך חזק ויראה שהכל בסדר?

הוא קיים בכלל?

רציתי לתת לך להרגיש טוב, אבל שכחתי את עצמי.

תן לי דקה לנשום.

עכשיו, כשצריך להבין מה עושים הלאה, הכל קפא.

ורק בא לברוח.