חשבתי מלא זמן איך לנסח את הבעייה שנתקלתי בה ולא הצלחתי.
הרעיון המרכזי הוא שאני עושה יותר מדי בשביל אחרים, גם אם זה שטויות כמו לחתוך סלט או לסדר את החדר, הרבה יותר קל לי להתאים את עצמי לרצונות של אחרים מאשר להסתבך בחוטי המחשבה של עצמי.
אבא שלי צודק, אני צריכה להבין למה אני עושה משהו ואיך הוא יביא לי תועלת במקום פשוט להגיד "אני לומדת מתמטיקה כדי שההורים שלי יהיו מרוצים." ולסגור את העניין.
גאד, למה בני אדם הם כאלה מוזרים?
^החלטתי ליהיות יצרתית ולקשקש על האולסטאר באמצע ההרצאה על התחממות גלובלית.
^פורים בביתספר, בנות הפאוורפאף מוכנות להציל את העולם D:
^אנימה קון ^__^
^מה שקורה כשיש לי איפור, אחות קטנה ופוטושופ P:
סה"כ יש לי מצב רוח ממש טוב, סיימנו ללמוד אתמול ועכשיו יש לי 12 ימים לישון, לאכול ולשחק בסימס D:
אני חושבת שאני אפילו אתחיל לעדכן לעיתים קרובות יותר, לא שיש לי משהו הרבה יותר טוב לעשות~
אז פסח שמח לכולם, תהנו מהחופש כל עוד אתם יכולים ^_^
בבלוג זה
בכל הבלוגים
