לא כאן, אבל שמעתי שמועות שיש חג כזה שקוראים לו פורים ויש עליו כל מיני שירים ואנשים מדמיינים לכמה שעות שהם משהו אחר.
אני עובדת עכשיו, רצף של 5 לילות שהתחילו ביום חמישי. כל פורים אני עובדת.
השאלה היא שאם לא הייתי עובדת, האם הייתי יוצאת? לעולם לא נדע, כי אני עובדת. לא אוהבת לשחק באילו.
אבל נגיד ונשחק בהאילו
לא, סביר להניח שלא הייתי יוצאת.
הרבה שאלו אותי לאן אני יוצאת, אבל אף אחד לא מזמין.
בכל מקרה אני עובדת, בשביל לצאת הייתי צריכה להדחף לאנשהו עם אנשים שסביר להניח שהקשר שלי איתם מקרי בהחלט.
אני מרגישה שאני מפספסת את הגיל הזה, ובעצם פספסתי וממשיכה לפספס את החיים עד לא ידע (אם כבר באווירת פורים).
כל מה שאני עושה זה לעבוד וללמוד.
ואני עובדת קבוע בלילות ובחגים ובסופי שבוע, וגם שלא עבדתי לא יצאתי...
אני באמת לא יודעת מה לעשות, בסדר אני אמצא עבודה אחרת ולא יעבוד קבוע ככה, אז אצא?
בסוף גם לא אעשה כסף וגם לא אהנה, אז למה אני חיה? שאלה שנשאלת הרבה זמן.
בקיצור שהפורים הזה יעבור, שיפסיקו לשאול אותי אם אני יוצאת ושיורידו את האוזניים המטופשות האלה מהראש. זה מדכא.
מזכיר את כל מה שאין לי, ועוד בכרזות מטורפות בכל העיר ותקליטים עם רמקולים מחופשים.
עליתי על מה התחפשתי השנה
לפולניה! אני אשב לי פה בחושך. לבד.
גלית, פולניה, ראשון.
כן אני מקנא בכל מי שנהנה החג הזה גד דמט גם אני רוצה חברים לצאת איתם
החיים שלי עלובים
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
gamete
