ושוב אני ערה כל הלילה, יכלתי להרדם לפני 5 שעות, אבל למה ללכת לישון שיש בית הבנדיטים הקטנים ב4 לפנות בוקר?
היה לי מצב רוח נורמלי לפני כמה שעות, אבל הלילה מספיק שקט כדי לתת לי זמן מחשבה למה לא להיות במצב נורמלי.
ואתם שואלים מה זה נורמלי בטח, אני אסביר-
שאני מתכננת מה לעשות מחר, כמו לקום בבוקר, ללמוד, לסדר, לנקות... לתפקד!
ועכשיו המחשבה הזאת כבדה עלי. מה לתפקד מחר? איך? מתי? למה?
אני חושבת עד כמה נמאס לי לגור לבד... אני מתארת את עצמי במיטה לפני השינה עם גבר חסון, שיש לו שיער על הראש פחות על הגוף שיודע לדבר. שוכבים עם הפנים אחד כלפי השני מדברים, מתחבקים, הולכים קצת מכות אני מנצחת, ואז אני נרדמת עם חיוך... ואז יוקו תוקעת פלוץ וכל החלום בהקיץ מתפזר וריח של קקי משתלט על החדר.
וכל המצב בדרום מאד עצוב... אבל...
אתם יודעים מה עוד עצוב?
זה שאני צריכה לקנות שמיכה זוגית כי לא נוח לי לישון עם שמיכת יחיד שהכלבות מתחת לשמיכה. זה עצוב.
אני מדברת עם בחורים יפים, חלקם פחות, חלקם יותר.
אני מרגישה שזה חסר תועלת שהם יגלו שאני הדבר הכי לא יציב בעולם, כולל עולמות אחרים.אם קיימים.
יש אחד שנראה סביר פלוס בתמונות, נשמע סביר פלוס פלוס ובחור רציני, אני אפגש איתו מתישהו, מבטיחה. לעצמי. הוא באמת נשמע טוב.
טוב, זהו איבדתי את הסבלנות עוד לכתוב על החיים... אה אמממ... על הדבר הזה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
gamete
