הדחקתי את הסיפור יפה מאד עד אתמול.
הייתי אצל הפסיכולוגית שלי, באתי לפגישה מרוצה מעצמי כי התמודדתי יפה עם הדחיה שכתבתי בפוסט הקודם.
אבל מה...
כנראה שוב שוב דחיה יותר טובה מ... אח שלי, והגוש קרח שעונד את הטבעת שהוא נתן באיזה יום שהיה אירוע בערב ובמקרה הייתי שם.
בפגישה הועלה הנושא שוב כמה אני לא מחוברת למשפחה שלי ושאני מעדיפה את הירושה מאשר אותם חיים.
סיפרתי עד כמה אני מרגישה נחותה מול המשפחה ובמיוחד מול אחי והגוש קרח. אני חסרת ביטחון וזורמת עם ה"הקנטות" מצד הגוש קרח, ואפילו מסכימה איתן.
אז מה שקורה גיסתי-גוש-קרח עומדת ללכת בייבי גוש קרח וסביר להניח שאני אראה את הבייבי בבריתה ולאחר מכן בבת מצווה. וזה כמובן, אם אח שלי יזמין אותי, אם זה יהיה אירוע מספיק חשוב... כי כידוע (לא לכם אומנם) היה לפני כמה שנים חג חנוכה או לא יודעת איזה חג, שאח שלי הזמין את אבא שלי להורי הגוש קרח... ואותי לא... אני בכיתי 3 ימים, עד שפשוט התפרצתי עליו טלפון, הוא הצטער ואמר שהוא לא פירש את האירוע נכון. בומקרה הרבה אולי הגוש קרח קצת נמס (בלי ציפיות, כן?) והיא שלחה הודעה בפייסבוק שהיא אמרה לו להזמין אותי ובלה בלה בלה... זה כמעט יפה כמו האסאמאס שהיא שלחה לי ביומהולדת.
מה שסיפרתי לפסיכולוגית שהציף אותי באהבה המטורפת שיש לי מהגושי קרח, הוא שלא מזמן הלכתי לאח שלי אחרי העבודה בוכיה במיוחד... בסוף הייתי צריכה לחכות שעה בתל אביב כדי לפגוש מישהו... ביקשתי מאח שלי לבוא אליהם... אבל מה? הוא עשה לי פרצופים ואמר לי מה שאני באמת אבוא ההורים של הגוש קרח באים... מה אני אשב איתם... פשוט נתן לי הרגשה שאני בן אדם זר. (המקלדת נפלה לי עכשיו) ושאמרתי את זה לגוש קרח היא אמרה בחיוך קטן "טוב"... פשוט חרא של משפחה.
ולא מיותר לציין את כל היציאות הציניות של הגוש קרח על זה שאני ילדותית וילדה קטנה... וזה מאז שהוא התחיל לצאת איתה! והיציאות הקנאיות על זה ש "מה את לא שואפת להיות עצמאית ולא להתלות באבא שלך?" בערך ככה... תאכלי ת'לב כלבה, אני גרה בחינם בדירה של אבא שלי שבמקרה הוא גם אבא של בעלך האידיוט... זה שאתם בוחרים לגור באמצע תל אביב ולשלם מיליון שקל על מטר מרובע זה לא אומר שכל המשפחה צריכה לעזור לכם כלכלית... ומי כמוך מבינה שיש לי בעיות בתפקוד ואת עדיין "מנסה" לדחוף אותי להיות עצמאית... מצטערת, אבל לא נראה לי שטובתי או הניסיון לעזור לי פה דוחפים אותך לשים דגש בידיוק על זה. כלבה. עוד דוגמא, שהסתכלנו על התמונות מהעבר, ראו תמונה של סבתא ז"ל שלי בדירה, ובעלך האידיוט שאל איפה זה, ואת ענית "בבית של גלית" קנאית לכי תזהמי את הריאות של הבת שלך בלב תל אביב. היו עוד דברים... הרבה יציאות עוקציות וקנאיות...
באמת שהיו עוד דברים אין לי כוח לכתוב... אולי יום אחד אכתוב ספר "למה לשנוא את גיסתך".
בשבת שהייתי אצל אמא, והגושי קרח במקרה היו גם דיבנרו על מישהו שחולה עכשיו ועל פנסיה... אמא שלי אמרה שהיא תמות אני ואח שלי מקבלים כסף מהביטוח חיים.
אני אמרתי שאת הירושה שלי שאם לא יהיה לי ילדים היא תלך לצער בעלי חיים, אמא שלי שאלה למי עוד, אז אמרתי שאולי לילדים שלהם (של הגושי קרח) היא שאלה במה זה תלוי ואני אמרתי שזה תלוי בקשר שיהיה לי איתם.
הפסיכולוגית ציינה שזה טוב, שעדיין אני לא נותנת שיקחו אותי כמובן מאליו...
האמת, שאם זה ימשיך ככה, ואני לא חושבת שזה ישתנה האמת, גם אם לא יהיה לי ילדים ומצידי לאח שלי יהיה 5 ילדים... הירושה תתחלק חצי חצי על האגורה. לא מגיע להם.
הפחד הגדול שלי מכל הסיפור, שאשאר לבד...
שלא יהיה לי משפחה משלי ושההורים שלי ימותו אשאר לבד... כי כפי שאתם שמים לב, אני לא יכולה להיות ביחד עם ההורים של הגוש קרח... זה לא קשור... לא?
שאני מספרת את זה לאנשים הם אומרים לי שזה משתנה... ואם זה השתנה אחרי שההורים שלי ימותו... אח שלי יכול לדחוף את הצביעות שלו לואגינה של הגוש קרח ולעשות עוד ילד שלא יקבל כסף ממני.
בברכת כפות ידיים מגרדות ואדומות להפליא,
גלית עם אלרגיה מטורפת.