ויהי אור, כלשהו.

הייתי בראיון לתפקיד שהוא קצת קידום בעבודה, לא הייתי בטוחה שאני רוצה להיות שם אבל החליטו בשבילי לא להיות שם... שזה די מעליב בהתחשב במי שקיבלו וזה שעוד יש לי פרוטקציות והן לא עזרו... באמת הייתי עד כדי כך גרועה? בראיון היה לי מזעזע, הרגשתי הכי לא בנוח בעולם, מולי ישב המנהל של המשרד שהכותרת מתייחסת אליו ועוד מעט תבינו למה. היה שם עוד אחד שסיפר לי על הנודים של הכלב שלו כתגובה על זה שעבדתי בבית חולים וטרינרי... ועוד אחד שהיה נראה לי די נחמד אבל מסתבר בדיעבד שהוא זה שהביא את הפוץ הזה מהמשרד.

הרגשתי הכי לא בנוח בעולם, מה שהם אמרו פשוט הסכמתי איתם ואמרתי שאעשה מה שאעשה בלי הוורבליות שאני מסוגלת אליה, הרגשתי שהמוח שלי במקום גרף עולה ויורד הוא קו ישר שמשמיע "טוווווווווווווווו". בכל אופן, אי הקבלה לתפקיד הזה פוגעת לי באגו אבל זה לא כזה נורא, יש מצב גדול שהם עשו לי בכלל טובה שלא קיבלו אותי למקום הזה, זה לשבת בחדר בקרה עם הבנות מגעילות, וטיפוסים שמוחיכים שלא צריך להיות חכם בשביל לשרוד בעולם הזה. בכלל כל היחידה הזאת מוחיכה שבמציאות אתה צריך להיות כמה שיותר לא אמין, שמוק וטיפש בשביל להצליח, צריך רק טיפת מזל וכריזמה מזויפת.

ששמעתי שלא התקבלתי זה בהחלט פגע בי, הבנתי שהמאמץ שלי לא לעשות להם חוסרים, לעבוד כמו שצריך עם מוסריות גבוהה היא לשווא ובאמת שהם לא שווים את זה. אז במקום לקרוס היום מתפקוד בשעות לא נורמליות בלופ, פשוט הודעתי שכואב לי הראש ולא אגיע למשמרת לילה. המנהל שזכה לכותרת במיוחד בשבילו, אמר שהוא לא מאמין לי, שזה קורה יותר מידי ואני כנראה לא כשירה לעבודה, והוא מוריד אותי מכל המשמרות עד שאני מביאה אישור מרופא תעסוקתי.

סביר להניח שהוא לא אהב שהתגובה שלי שהתווכח עם האישור מחלה שהרופאה תתן לי על העובדה שהוא לא מאמין לי, טוב האמת שהוא ממש לא אהב את התגובה הזאת, כנראה זה מה שהביא אותו להגיב בהשפלה כאילו הוא מלך העולם. ועדיין, אני לא מצטערת לרגע שאמרתי לו את המשפט הזה.

יש עובדים ביחידה הזאת שיורדים ממשמרות כל הזמן, מסיבות טיפשיות כמו שאמורים לבוא להרכיב ארון, וזה טיפשי וחסר מוסר עבודה כי הם יודעים את הסידור מראש.

לענייננו, אחרי שהדביל אמר את זה, היה לי תקוע בגרון עברה על החוק ומשהו מרגיז, שלא נדבר על משפיל. ובגלל שזאת אני התחלתי לבכות בטירוף, התקשרתי למנהל מעליו ובכיתי בטלפון ושאלתי עם מותר לעשות כזה דבר ואם זה לא חוקי אני טובעת למשרד את הצורה. הוא אמר שידבר עם השמוק (רק קרא לו בשם שאמא שלו ימח שמה נתנה לו) ויברר מה קרה. כמובן למה שיחזרו אלי.. התקשרתי אחרי שעה וחצי, אמרתי שביררתי את זה, שזה לא חוקי בעליל (ענו לי בפורום), הוא אמר לי להביא אישור מחלה ולדבר עם עדי בבוקר... שאלתי מה יש לי לדבר איתו שאם הוא החזיר לי את המשמרות אין לי מה לדבר איתו... אמרתי שהוא עושה דברים לא חוקיים בעליל, וטוב נו.. יצא לי גם "הוא נרגע עם האגו שלו?". חסר טאקט אבל נכון.

בכל מקרה אני אלך לקופת חולים להוציא אישור מחלה, אשלח לאידיוט במייל ו... לא אתקשר. אני צריכה את הכסף אבל השפיות שלי הולכת כרגע על קו דק מאד, יותר דק מחוט דנטלי, ואני נהנת "מהחופש" הזה. ולמה זה בגרשיים? כי זה לא חופש זה כמו ימי מנוחה שיש לאנשים נורמלים בשגרה הנורמלית שלהם! אין לי סוף שבוע, אין לי למה לחכות לימים האלה שנחים מכל העומס של השבוע, אין לי שום הפרדה בין שבוע לשבוע, וזה מתחיל להתיש אותי.

אני לא מאמינה שהכל לטובה, כלומר אני לא מאמינה שמה שצריך לקרות קורה, אבל במקרה הזה יש מצב שזה היה צריך לקרות, שיראו לי כמה המקום עבודה הזה לא שווה אנרגיה וכמה אני צריכה להפסיק לנסות ליישר קו מבחינה כלכלית ותפקוד של 24\7. יש לי זמן לישון, אבל אין לי זמן לחיות, השינה היא בכל מיני שעות לא הגיוניות אז אני לא ישנה טוב... שנה וחצי ככה, צריך שינוי לא? טוב שמישהו ניער אותי.

בכל מקרה לא אמצא עבודה אחרת בנתיים למרות שזה מאד מפתה לעזוב את המקום הזה, אבל שאני מסתכלת אחורה למוסדות האחרים שעבדתי בהם, זה אותו דבר. אולי פחות גרוע קצת, אבל עדיין, אותו דבר.

והעבודה נוחה עם הלימודים, יש לפני 3 מבחנים, ובעבודה הזאת אני יכולה להוציא אחלה חופש.

רק המחשבה שיש לי עוד שנה לתואר הזה ואחרי זה שוב לימודי תעודה שיקחו לי עוד איזה שנתיים, מבאסת אותי מאד, אצטרך לעבוד לא בתחום שלי ובעבודות זמניות כאלה עם אנשים בינוניים ומטה, טיפשים, ובמיוחד כאלה שיגרמו לי לכתוב עליהם כותרת כזאת.

המדינה הזאת על הפנים, אני לא הראשונה שמתנהגים אליה ככה, ועדיין אני ועוד הרבה טובים נשארים במקום הזה, כי יודעים שבחוץ אותו דבר, והאמת זה עבודה נוחה יחסית... אבל עדיין, מנהל שמנסה באופן שיטתי להראות שרירים ולעשות דברים לא חוקיים, כמה אפשר? אני מחכה שמישהו יתבע אותו, יזכה בתביעה והוא יעוף משם!

אין צדק בעולם, זה לא באמת יקרה.

אני חושבת ללמוד את הלימודי תעודה שלי, טיפול בעזרת בעלי חיים או רכיבה טיפולית איפשהו בצפון... אגור במושב או קיבוץ... אחחח רק המחשבה מרגיעה אותי... השאלה איפה אעבוד שם, האמת לא אכפת לי אפילו במסעדה טבעונית או משהו כזה...