לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

ויהי אור, כלשהו.


יציאות החירום הן הקיצוניות ביותר
Avatarכינוי:  gamete

בת: 38

MSN: 

תמונה



מצב רוח כרגע:



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2013    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
2425262728  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

2/2013


אוי נו באמת
נכתב על ידי gamete , 17/2/2013 23:28  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




התוצאות מהשימוע המיותר הזה שהביא אותי במיוחד לשדה התעופה בבוקר קיצי בתחילת פברואר הוא ששבוע אחד יהיה לי 4 משמרות ושבוע לאחר מכן 5 משמרות וחוסר חלילה. חס וחלילה. לצערי.

האמת הסיכוי שכבר אגש למבחן כל כך קטן שאני פשוט לא רוצה לגשת... העיניים שלי שורפות מדמעות ואני עדיין על סף בכי ממשרת יום חמישי לילה.

השימוע היה עם המפקחת ומנהל מחלקת ביטחון (מטעם חברת הקבלן, כן?) הוא התחיל בזה שהם לא נגדי והם רוצים להבין מה קרה על מנת שזה לא יקרה שוב.

הבהרתי שאני לא מסוגלת לעמוד ב"8-8" ורוצה לרדת ל4 משמרות, הוא הבטיח לי שלא יהיה לי "8-8" אבל לא אישר בקלות כל כך את ה4 משמרות אפילו שזה פעם בשבועיים. אמרתי לו שהגורילה שמה לי 6 משמרות... הוא אמר שהוא אלך לקראתי ויוריד אותי ל5 משמרות... הייתי בוכיה כל השיחה ככה שלדבר לא היה הצד החזק שלי ויותר בלט תגובות השפת גוף שלי, תגובת שפת הגוף שלי באה עם המשפט הברור שהוא הבין בלי שאגיד אותו -' מה נראה לך?!' וההסבר שעמד מאחורי המשפט הוא, שאותו אני לא בטוחה שהבין- אתה מרשה לי לא לעשות שעות נוספות בלי הסכמה שלי?. באמת טוב לב. אחרי מחוות השפת גוף המזלזלת שלי לזה שהוא בכלל לא הלך לקראתי הוא הסכים ל4\5 לסירוגין. אני סבבה עם זה, כלומר, אנסה להיות סבבה עם זה. אני כרגע סבבה עם לקבור את עצמי במיטה ולעולם לא לקום, אבל זה לא נראה לי יפתור את הבעיות שלי, יש לי תחושה כזאת.

 

 

אני באמת לא מבינה, למה אני כל כך לא יוצלחית עם גברים? אני נראת סביר, ממוצע, באמת ממוצע. יש תמונות גרועות בפייסבוק כמו לכולם, זה לא פייר.

בנתיים בעיקר הגברים שמוצאי חן בעיני הגיעו אלי לפייסבוק והחליטו שלא... לא יודעת למה, חלק שאלתי מה גרם להם להחליט שלא, הם לא ענו לי... היה עוזר אם היו עונים לי ולהם זה היה עולה ב10 שניות לכתוב משפט. אחחח אנשים לא מכונים לעזור!!!! יש כאלה ששאלו אותי ועניתי להם שהם לא הטעם שלי, אם היה משהו יותר ספציפי שהיה אפשר להגיד את זה יפה הייתי אומרת!!!!

בכל אז עוד אחד שצירפתי לפייסבוק החליט שלא, ואין לי מושג למה... אני חושבת שזה הציניות שלי או התמונות הגרועות... ואין לי מה לעשות... להוריד את התמונות, מקובל. אבל בלי ציניות?!?!? איך אנשום?

מי שלא ישפוט אותי ויכיר אותי לדעתי יזכה כי אני במגמת עליה (למרות שבא לי לקבור את עצמי כרגע ואני לא מתפקדת אבל זה ידוע, כרגיל תקופה לפני היומהולדת בא לי לבכות יותר מתמיד) ואני לא כמו כולם, אני רגישה מאד וזה לא לטובתי תמיד אבל אני אלמד להשתמש בזה לטובתי ויש לי המון להעניק.

קיצר הרבה לכתוב יש לי, אבל המחשבות שלי כרגע מאד שיטחיות כי אני לא מצליחה לתפוס את עצמי בידיים ושונאת שעוד מעט אני בת 26 ובאף תחום אני לא הצלחתי להגשים חלק, אפילו חלק קטן.

וזה שהרבה דוחים אותי זה לא באמת מפריע לי, מספיק לי אחד שלא ידחה אותי (פונים אלי אבל אני רוצה אחד שיהיה גם מוצא חן בעיני) אני פשוט תוהה עד מתי אהיה לבד, 26 ועדיין לא היה לי קשר יותר מ3 חודשים.

 

ו... מה עושים היום? אני לא מתכוונת ללכת למבחן...

 

נכתב על ידי gamete , 4/2/2013 04:57  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




כמו רבים וטובים וכמו רבים וטיפשים אני עובדת בחברת קבלן.

המדינה הזאת כל כך גרועה כנראה כי אנשים מוכנים להיות עובדי קבלן.

אתן דוגמא למה חברת הקבלן, או אולי בן אדם מטומטם רע ומנפולטיבי עושה את המשמרות.

ב4.2 יש לי מבחן. מגיע לי יומיים חופש לפני מבחן כלומר שבת- ראשון... ואני חתמתי לעשות 5 משמרות בשבוע. אז מה שעשו לי פשוט שמו לי משמרות רצוף מראשון עד שישי... לא רק שאין פה שום חופש, יש לי פה משמרת אקסטרה ממה שחתמתי ומה שדרשו ממני מחלכתחילה... וכמובן יש משמרת שלישי לילה ומחרת רביעי צהריים שבשפת המעבידים זה 8-8 ובשפה המשפטית זה לא חוקי, ובשפתי זה 'אתם מטומטמים' כי זה לא יכול להיות 8-8 שמשמרת היא 8 וחצי שעות. וכמוןב בלי לשאול את העובד ולעשות לו כזה דבר השפה המשפטית צודקת בעיקר. טוב נו הם גם מטומטמים.

היה צריך לי להיות ראשון-שני-שלישי לילה, ורביעי-חמישי-שישי צהריים. הבנתי במשמרת שישי לפעמים יש עודף וניסיתי להפטר מהשלישי-רביעי 8-8 (בשפתם של המעבידים והעבדים) החלפתי את רביעי וחמישי ללילה ושישי נתקעתי... רביעי לילה הורידו אותי ממשמרת ביקשתי והיה אפשרי... אבל עדיין לא הצלחתי להפטר מה"8-8" סיימתי את חמישי לילה עם כאב ראש מטורף ולא הצלחתי לקום למשמרת צהריים, לא שמעתי בכלל את הטלפון... אז בסוף שמעתי בערך ב4 בצהריים המפקחת המדופלמת אמרה לי שהיא משכה מישהו ממשמרת לילה ואם לא אגיע ללילה במקום אז יהיה לי שימוע ביום ראשון. בהתחלה חשבתי ש"אין לי בררה" והיא הסכימה איתי, אז הסכמתי לבוא למשמרת לילה. סיימתי את השיחה איתה כשאני מרגישה עבד מעפן ושמנצלים אותי באופן לי חוקי בעליל. מה שנכון.

התקשרתי ושאלתי מול מי השימוע, התשובה היתה מול נציג מחברת הקבלן (לא מהרשות שזה היה יותר רציני) שזה לא מעניין אותי כי אם מפטרים אותי אני יכולה לטבוע אותם (ויש מצב גם שזה מה שאעשה) אז אמרתי לה שאני מעדיפה שימוע. היא נשמע מאוכזבת וביריונית. וכאן בא רצף קללות מעצם היותי ממש מעוצבנת שאני בכלל עובדת במקום כזה ואין לי ביטחון ויכולת רגשית עכשיו לקום ולעזוב.

נוסיף עוד מקרה מלבב שיום אחד הייתי חולה והתקשרתי והודעתי הגורילה שבבוקר אחראית על המשמרות (בן אדם לפחות 120 קילו) אמר לי שהוא לא יכול לאשר עוד חיסור יש לו כבר 5 חיסורים ושאני פוגעת בחברים שלי... בכיתי כמה שעות על ההרגשה שאני עבד ומכריחים אותי לבוא לבסוף אחרי טלפונים לכמה אנשים שירגיעוני הבנתי שהוא לא יכולה ופשוט התקשרתי ואמרתי שאני הולכת לרופא להוציא אישורי מחלה. וכאן כמובן הבנתם שהמשרד איבד את הכבוד שלו מבחינתי. אה תוסיפו לזה שלא יטעינו לי את הכרטיס אוכל בתלושים ונתקעתי כמה משמרות בלי אוכל... אחחח יעילות של אנשים....

לסיכום הרומן שלי עם חברת הקבלן ואנשיה המדהימים (שגם הם קבלן, אין סיכוי שאני אגיע למקום שלהם, כלומר בעבודה קבועה) יש לי שימוע ביום ראשון ב9 בבוקר ואני צריכה להגיע לשדה תעופה לבד שלמחרת יש לי מבחן שאני בספק כמה אצליח להביא את עצמי לתפקוד...

אני מתוסכלת מכל היבט בחיי המדהימים... עבודה, הסברתי עכשיו את חוויותי וכפי שאתם רואים הן לא משהו. לימודים- אני לא מצליחה להביא את עצמי להתרכז ולנצל את הזמן כי אני בוכיה ומתוסכלת. חיי חברה- משעמם לי ואני מרגישה לבד ומאד רוצה חבר וזה מתסכל אותי ועושה אותי בוכיה. הייתי חולה, התנפח לי הצוואר ולמחרת אף אחד לא התקשר לשאול מה קורה איתי.... מממ... כיף להרגיש לבד. "אתה גוסס? בירכותיי! אף אחד לא יבוא לעזור לך!"- מוגש מבית גלית ליברמן.

האמת מה שעוד מטומטם פה, ואולי אני טועה ואני צריכה בעצמי לנצל שיטה כזאת להתמודד עם בעיות. חסר להם הרי אנשים בשיבוץ, בגלל זה שמו לי 6 משמרות ומצב של "8-8" אז עכשיו השיטה שלהם להתמודד עם החוסר הזה זה לעלות אותי לשימוע ולפטר? ואגב היא גם מורידה אותי מכל המשמרות עד השימוע (רציתי להתקשר שהשימוע יהיה לא ראשון הקרוב, ראשון אחריו אבל הרצון האמיתי והכנה הזה בטח לא התקבל יפה), אז זאת הדרך שלהם להתמודד עם הבעיה הזאת? 'אין אנשים! אז באותו נפטר מי שלא עובד במסכת משמרות המטורפת שאנחנו משבצים! ואם הוא לא מוכן לפצות אותנו ולבוא למשמרת אחרת נעלה אותו לשימוע ונפטר!' ממממ... אם הם לא מפטרים אותי זה סתם ביריונות. אחחח טיפשות... אבל רגע, אולי זה עובד להם, אולי אני גם צריכה להשתמש בחוסר הגיון כדי לפתור בעיות בחיים שלי, אולי בגלל זה אני לא מרוצה מהחיים שלי, כי אני הגיונית. והגיון לא פותר את הבעיה.

מעניין למי השימוע, להשמיע לי כמה אני לא בסדר או שאני אשמיע להם כמה הם דפוקים. המשך ביום ראשון.

 

יש לי עוד מה לכתוב את רגישות חברתית של אנשים מהעבודה מה שהגורילה כינתה "חברים". זאת אחת הסיבות גם למה בכיתי ביום חמישי... אספר בהזדמנות.

 

בנתיים אל תשכחו יש לנו ארץ נהדרת... יחסית להודו.

 

 

 

נכתב על ידי gamete , 2/2/2013 02:03  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , עבודה , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לgamete אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על gamete ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)