Talk hard, I like that. It's like a dirty thought in a nice clean mind.
They think you're moody, make 'em think you're crazy. Make 'em think you might snap. They say you got attitude, you show 'em some real attitude.
Feeling screwed up at a screwed up time in a screwed up place does not necessarily make you screwed up.
We're all worried, we're all in pain. That just comes with having eyes and having ears. But just remember one thing - it can't get any worse, it can only get better.
I'm sick of being ashamed. I don't mind being dejected and rejected, but I'm not going to be ashamed about it. At least pain is real. I mean, you look around and you see nothing is real, but at least the pain is real.
They say I'm disturbed. Well, of course I'm disturbed. I mean, we're all disturbed. And if we're not, why not? Doesn't this blend of blindness and blandness want to make you do something crazy? Then why not do something crazy? It makes a hell of a lot more sense than blowing your fucking brains out.
באמת משעמם לי.
אני משתגעת פה. עוד שניה מתפוצץ לי הראש. נמאס לי לחשוב על זה, או בכלל לחשוב. [אבל בדרך כלל אני לא חושבת יותר מדי, אז..] זה דופק כל היבט מזורגג בחיים. שברתי את השגרה - ובין לילה[!] היא חזרה לעצמה.
[רק שאני לא אתחיל להקשיב לסרט הזה.. למרות שבא לי. זה -מגניב-.]
ודי לחזור על עצמכם. 'אני יודע שסיימת מת', אבל..' כן אני טיפשה. די לחזור על זה כאילו אתם מופתעים שאני טיפשה. אתם יודעים שאני טיפשה. ומת' לא נותן לי קרדיט לשום נושא אחר.
טוב ביי. OO"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
