כנראה אחרי שאני רצה ומדברת על החיים, אני יכולה להיות מאד עצבנית וחסרת רגישות. לא נורא גם את זה נתקן.
אחרי חודשיים שאין לי מושג מה עבר בהם, נראה לי בעיקר לימודים, הרבה שינה ואכזבות מאנשים עייפים אחרים, צריך להמשיך הלאה ולפתוח דף חדש וכל זה וזה. כמו שכולם רוצים.
נמאס לי לשכוח איך נרדמתי ואיפה ולהתעורר במיקום לא הגיוני.
ולשכוח לקרוא. ולעזוב את הציור בצד. ולשכוח לצאת וללכת. או לחיות.
בכלל שכחתי מה עשיתי. אין לי מושג למה שכחתי את כל זה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
