בדרכי...

היי זמן עבר מאז הפעם האחרונה שהייתי כאן.

וקרו לי ..... אוי כמה....

א. הייתי מאושפזת במיון - יש לי אסטמה והיא ירדה לי לראות (הפסקתי לעשן כתוצאה מכל הבלאגן),

אני בגימלים. מסופחת לר"ם 2 (זה אומר ביקורות וכאלה)

ב.  אני חושבת שכרגע נפרדתי מחבר שלי. אני אפילו לא יודעת איך לעכל את זה. ניתקתי את הפלאפון. לא בא לי צלצולים מאנשים שגם ככה משחקים אותה ולא אכפת להם. לא בא לי לשמוע אותם.

והוא... אני כל כך אוהבת אותו. ממש . אבל אנחנו לא מסתדרים. אולי זה לא זה.

אני אסביר כי אני זקוקה לזה....

-כשאנחנו רבים אז אנחנו הורסים אחד את השני ורק אחרי ששתינו נשברים אנחנו מתחילים לדבר.

-אולי אני בנאדם רע אבל כשהוא בעבודה ואין לו זמן לדבר איתי אני משתגעת מזה. ואני מנסה להיות יותר מתחשבת אבל אני לא מצליחה כשכל פעם שהוא מדבר איתי, כל השיחה הוא אומר לי "חכי שניה" זה משגע.

-ואולי אני יותר מבנאדם רע אבל אני מצפה ממנו שיעשה בשבילי יותר, שגם אם אין לו כסף אז שיעשה בשבילי ולא רק בכסף. אני מרגישה שהוא לא מנסה כלכך בשבילי. ושגם שהוא עושה זה לא מכל הלב אלא רק הרגשה כזו של אני חייב. אולי אני רגילה מהלשעבר שהיה נותן הכל ועושה הכל בשבילי בלי שאני בכלל מבקשת ואני יודעת שאסור להשוות. ואני יודעת גם שהוא יכול לעשות יותר וכשהוא לא עושה אז זה סימן שהוא לא אוהב?

אולי אני בנאדם קשה, אולי אני לא מצליחה להבין שיש אנשים שעושים יותר ויש אנשים שעושים פחות אבל אני כל הזמן מרגישה שהוא פשוט לא אוהב אותי מספיק ורע לי עם זה. כל הבלאגן הזה גורם לי להרגיש שאולי הוא צריך מישהי שתהיה יותר מתחשבת, ופתוחה ואולי אני לא מספיק טובה בשבילו כי קשה לי עם זה.

אני יודעת שהוא אוהב אותי. אני באמת יודעת אבל כל הזמן יש את האבל הזה. אני שונאת את עצמי על זה שאני כזו.

אתמול רבנו, עד שהשלמנו... ואח"כ בלילה דיברנו. והוא שאל מה יש (והוא היה ממש ממש עייף) אמרתי שאני עצובה. שאל למה. אמרתי שזה ארוך ולא לעכשיו כי הוא עייף. אמרתי עוד משהו קטן והוא נרדם לי בטלפון. התחלתי לבכות והוא לא שם לב בכלל. אמרתי לילה טוב. הוא שאל מה קרה. אמרתי שוב לילה טוב וסגרתי.

אני שונאת לבכות. אני לא עושה את זה בשביל רחמים פשוט הרגשתי כל כך רע מכל היום הזה ופתאום הוא נרדם לי והרגשתי שאני פשוט לא מעניינת אותו.

היום בבוקר הוא התקשר, דיברנו, רבנו, הוא פגע בי ושוב התחלתי לבכות (אמרתי כבר שאני שונאת לבכות?) ואמרתי לו שאני מרגישה שאני לא מספיק טובה בשבילו ואני לא עושה את זה בגללו אלא בגללי כי אני מרגישה רע עם זה.

הוא קצת התנפל עלי. אמר שהוא שונא שאני מחליטה בשבילו דברים ואם זה מה שאני רוצה אז טוב.

אז ככה זה נגמר.

אני לא רוצה שזה יהיה הסוף אבל נראה לי שאין לי ברירה בכלל. רע לי