המון זמן לא כתבתי..... מרגיז אותי לדעת שאף אחד לא מגיב לי למה שאני כותבת. זה מרגיש כאילו אני בכלל לא מעניינת ומצד שני בכלל לא צריך להיות אכפת לי מה אחרים חושבים העיקר שאני רושמת את זה לא?
טוב, אז לעצמי...
יש לי חבר חדש.. כבר שלושה חודשים והוא מאוד מאושר איתי.
גם לי טוב איתו מאוד... לא חשבתי שאני מסוגלת להיות מאושרת עם מישהו שוב ואני חושבת שבגלל שכל הזמן לא חשבתי שאני יכולה להיות עם מישהו אני מחפשת את הכוס הריקה...
למה זה? למה אני לא יכולה להיות שמחה בחלקי ולא להתלונן כל הזמן?
זה פשוט משגע אותי.
זה לא שהכל טוב אצלי בחיים אבל אני פשוט מחפשת את הרע בקשר שלי איתו...
אני כל כך מפחדת לאהוב אותו... למה כל כך קשה לי????????
אני יודעת שהוא אוהב אותי והוא מוקסם ממני. זה חשוב...
אז מה יש לי? הוא דואג ואני כועסת שהוא מנסה לשנות אותי
הוא אומר לי "אני אוהב אותך" ואני עונה ב"נכון, מה שתגיד"
למה אני כזו רעה, אני חושבת שאני פשוט לא מספיק טובה בשבילו...
כל מה שהוא עושה נראה מושלם. וכל מה שאני עושה הוא מנסה להסביר לי ב"איך את יכולה שזה יהיה יותר טוב..."
פשוט יש לי הרגשה שהוא יותר טוב ממני וזה לא צריך להיות ככה בקשר לא?
ובאמת טוב לי איתו.... כל כך הרבה חום ואהבה במקום אחד זה מדהים...
אני חושבת שהקשר שלנו מקסים באמת הוא כל כך חכם ואפשר לדבר איתו על הכל
אבל (אצלי בחיים זה תמיד מגיע) אנחנו רבים הרבה על שטויות וכשאני צריכה אותו ממש אני לא מצליחה לדבר איתו בכלל...
לא רוצה שזה יהיה ככה
מהמחשבה רק שיכול להיות שימאס לו ממני אני הולכת עשר צעדים אחורה. הוא מרגיש את זה ואנחנו מתחילים לריב..
אגב... אני משלימה לחמש יח' במתמטיקה. לבד.
איך? המורה פרטית שלי מהתיכון התקרבנו נורא אז והיא הציעה ללמד אותי בחינם.. אז אני לומדת איתה
אבל אין לי מושג למה בזמן האחרון היא לא ממש מדברת איתי ונשארתי לבד...
לא יודעת איך אני ימשיך ללמוד אבל אני לא מוותרת. אני לא רוצה להכשל גם בזה, כל החיים שלי נכשלתי בהכל
לפחות שאני אדע שיש משהו אחד שאני טובה בו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
