"עם חלומות כאלה מי בכלל רוצה לחלום? חלון בלי בית, חבלים וסולמות.."
|
 כינוי:
בת: 32
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוגוסט 2013
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 |
הבלוג חבר בטבעות: | 8/2013
החיים של הגדולים
הנה זה כבר כאן, הפתח לחיים של הגדולים. בלי חממות של בית הספר או צבא. רק אנחנו וההחלטות שלנו והאחריות עלינו בלבד.
אחת החברות הכי טובות עוזבת לחו"ל להגשים את החלום וללמוד רפואה, תחום שכידוע מאוד קשה להתקבל אליו בארץ ולפעמים עדיף כבר לעשות את קיצור הדרך הזה, לחוות את החויה הזו ולטוס לחו"ל. החברה השנייה עוזבת לרחובות גם למטרת לימודים. ואני.. גם אני מתחילה ללמוד באוקטובר הקרוב בעיר אחרת אבל נשארת לגור בבית. בתקוות גדולות מאוד לא להיות שוקיסטית, למצוא את עצמי ולהצליח בתחום בעתיד.
אני יודעת שבין אם זה בארץ בעיר רחוקה או בחו"ל זה לא סוף העולם ותמיד יהיה אפשר להפגש מתישהו, אבל ברור שזה לא יהיה כמו פעם, כמו עכשיו. אני מקווה שהקשר המינימאלי של הוואטסאפ או הסקייפ ישמר כשכולן יהיו עמוק בלימודים למרות שאפילו זה נשמע קשה. ואתה, החבר היקר והאהוב שלי שנמשיך לשמר את הקשר הזה עם אותן רמות של אהבה, כיף ואכפתיות. כמה שהלב שלי נפל לבטן כשהתחלת לדבר על לימודים בחו"ל. הרי אני יודעת שאני לא אמנע ממך את זה ואם תרצה את זה אז לא תתן לאף אחד למנוע את זה ממך. אבל כמה שיכאב לי להיות כל כך רחוק ממך. אני יודעת שכשנגיע לגשר- נחצה אותו ולימודים בחו"ל היו רק השערה מיני רבות אבל זה גרם לי להתכווצות של הלב, מהסוג הלא נעים.
מעברים גדולים, שינויים גדולים ופחדים גדולים עוד יותר. יהיה בסדר?
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
