לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

"עם חלומות כאלה מי בכלל רוצה לחלום? חלון בלי בית, חבלים וסולמות.."



Avatarכינוי: 

בת: 33





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2013    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
5/2013

3>


אני: "יפה שלי, לא הייתה לנו שיחת לילה טוב אתמול!"
הוא: "נכון.. והייתי עצוב ואז נהיה לי שמח כשדיברתי איתך היום"
אני: "אבל אני לא רוצה שתהיה עצוב כשאתה לא מדבר איתי!"
הוא: "פשוט טוב לי לשמוע ממך.. זה לא שאני רוצה שנדבר 24 שעות. אני פשוט מתגעגע, מה אני אעשה.."

ואז הלב שלי נמס והייתי צריכה כפית כדי לאסוף אותו מאוהב 


 




התמונה צולמה על ידי. לא לשימוש אישי.

נכתב על ידי , 11/5/2013 23:45  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Cebollin ב-13/5/2013 19:16
 



#


במלחמה לא מבקשים הרבה
מזרון קטן ופינה בצד
ורק מישהו אחד
מהפחד להשאר לבד

עוגן להאחז בו
בים של החיים
כדי לצלול למעלה
כדי לראות בצלילות 


במלחמה לא מבקשים הרבה

רק כוחות נפשיים
ושינה של חצי שעה
כדי לברוח מהמציאות

יד להאחז בה
בים של אנשים
כדי לקום למעלה
כדי לראות בצלילות

במלחמה לא מבקשים הרבה
פירור של אהבה
טיפת דמעת שמחה
ומגע אישה

-

לא יודעת מה קורה לי. התפטרתי וזה הרגיש טוב, הקלה עצומה. אבל אני לא מסוגלת לתת לעצמי לעצור או לזרום עם מה שיהיה.
הכל צריך להיות מתוקתק ברשימה ע"פ זמנים. אפשר עם חופש קטן בין לבין אבל חובה מן רשימת מכולת שכזו אחרת החרדה משתלטת עליי ואני מאבדת את עצמי. יכול להיות שעניתי לעצמי כרגע. שהחוסר מעש הזה מכניס אותי לדאון הזה אפילו שאני בבית ויכולה לעשות דברים שאני אוהבת. הידיעה שאני כאילו נעצרתי בזמן שאחרים מתקדמים לא נותנת לי מנוח.
השיחות עם הפסיכולוגית גורמות לי לחשוב שעות נוספות למרות שעד עכשיו היו רק שתי פגישות. מה לעשות עם הלימודים ומה עם העבודה..... ובעיקר אם אני מסוגלת לכל זה. כל ההחלטות המלחיצות האלה שנמשכות כבר תקופה שואבות את השמחת חיים המועטה שיש בי כי הן פשוט מזמנות בין רגע את רגשי הנחיתות שלי. 
הכל כל כך מטריד שאין לי כוחות אפילו לדון עם עצמי לגבי זה שחברה שהייתה לי כמו אחות פשוט התרחקה ולא מוכנה להסביר מה קרה. טוענת שהכל בסדר אבל הכל לא. לא יכולה להכריח אנשים לדבר ולהיות במחיצתי. כנראה נשאר רק להשלים עם המצב המוזר והכואב הזה, שהיא כמו רבים אחרים היו בחיי כחלק מתחנות המעבר שלהם ובקרוב יצאו ויפנו מקום למישהו אחר. למרות שהייתי משוכנעת שנשאר חברות כ"כ טובות וקרובות עוד הרבה שנים טובות אבל משהו נסדק שם ואני לא יכולה לתקן את זה לבד.
 


 

נכתב על ידי , 7/5/2013 14:39  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של choulchouk ב-9/5/2013 15:07
 



פיסת אופטימיות


כבר כמה פעמים במהלך הבלוג ציינתי שהכתיבה שלי לרוב לא אופטימית מהסיבה שאני כותבת רק כשאני מרגישה לא במיטבי. אבל הצילומים שלי הם דווקא דיי אופטימים, רובם הגדול. אז הנה פיסת אופטימיות לבלוג- כדי שלא יהיה פה מדכא מידי...

 כמובן שהתמונות צולמו על ידי ואין לקחת אותן לשימוש אישי (:


















 




אני הייתי אני, אתם הייתם קוראיי הנאמנים קריצה

עריכה: איזה כיף שאני במומלצים! תודה לכולם!



 

נכתב על ידי , 5/5/2013 18:29  
36 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Cebollin ב-11/5/2013 23:30
 





9,926
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , מתוסבכים , שירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לCebollin אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Cebollin ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)