לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

אומרים היא מסתירה כנפיים במעיל הכחול הגדול


צוללת ועולה לשם

Avatarכינוי: 

בת: 29





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

9/2010

לא.


אמרי לא יקירה!

עכשיו לא הזמן המתאים לקבל את המתנה שאת כלכך רוצה.

אמרי לא יקירה, כי מה שאת מבקשת בא ממקום של חולשה,

והשי לא יביא לך שמחה כפי שאת מקווה.

חסר מושך אליו עוד חסר,

עד שינוי החשיבה.

אמרי לא בהנאה,

והכן האמיתי יגיע במהרה.

נכתב על ידי , 16/9/2010 15:35  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



סבתא שלי.


לרוב האנשים יש סבתא רגילה.
שמנמנה, מקומטת, עם שיער צבוע, משקפיים, וריח של אוכל.
לי יש סבתא מאבן.
רוב האנשים יכולים לחבק את סבתא שלהם,
אבל גם אם אני ארצה מאוד, אני לא יכולה.
נמאס לי ללכת לבקר כל פעם סבתא מאבן.
כי זה לא באמת.
האבן הזאת לא יכולה להחליף בשום צורה את הסבתא המדהימה שהייתה לי עד שלקחו לי אותה.
השבוע נזכרתי שבאתי אלייך פעם לישון והיית מאוד חולה.
כמו תמיד, קילחת אותי באמבטיה הגדולה שלך, עם הסבון המריח טוב שלך, עשית לי צמה והבאת לי כותונת שלך, והלכנו לישון במיטה הגדולה שלך ביחד, מחזיקות ידיים.
ואז בכיתי.
כי פחדתי שתמותי.
והשתדלתי לבכות בשקט, כדי שלא תשמעי ותיהיי עצובה, אבל הדמעות שלי נגעו ביד שלך וישר התעוררת לשאול מה קרה.
אז אמרתי לך שמפחיד אותי שאת חולה.
ואת אמרת לי שאת תיהיי בריאה עוד מעט, וכל הזמן תישארי בריאה והכל יהיה בסדר.
ובבוקר הכנת לי לחמניה עם גבינה צהובה ומלפפון מקולף, והמון שוקולד וסוכריות גומי משקית נייר.
ואז היינו מטיילות, והיית מספרת לי למה הערבים לא אוהבים אותנו, ובצהרים שישבת לראות את הטלנובלות הקבועות שלך, הייתי שמה עלייך ראש ומשחקת בורידים בידיים שלך.
עברו מאז 6 שנים.
אני כבר לא ילדה קטנה.
הייתי רוצה שתיהיי שותפה בחיים שלי.
שתראי את ההצגות שאני מעלה, את החברות שלי, את החברים שהיו לי.
מעניין מה היית אומרת על איך שאני עכשיו.
בטח לא היית מרוצה שאני לומדת לפסיכומטרי עכשיו, כי בשביל מה אני צריכה את זה, אני צריכה להנות.
ובטח היית אומרת לאבא ואמא להרשות לי ליסוע לאן שאני רוצה כי אני ילדה ומותר לי
בטח היית צועקת על כולם ואומרת להם שיפה לי נזם, ושאני תמיד יפה לא משנה מה אני אשים.
ובטח היינו הולכות ביחד לבחור בגדים, והיית מראה אותי לכל החברות שלך ומתגאה בי.
אני רוצה שתיהיי לידי, כדי שאני אוכל לספר לך על כל הדברים שקרו לי השנה.
על כל הדברים הקשים שקרו, על החברים שלי שכבר לא כאן, על הטעויות המפגרות שעשיתי.
וגם על הדברים הטובים שקרו, על כל הטיולים עם החברים.
הייתי רוצה לבוא לישון אצלך שוב, ושתסרקי אותי ותתני לי את הכותונת שלך שבטח כבר לא כלכך גדולה עלי, ושנישן ביחד במיטה הגדולה שלך ונחזיק ידיים כל הלילה.
ובעצם, גם הייתי מסתפקת רק בלחבק אותך.
רק לחבק את הסבתא שלי, וזהו.
נמאס לי לבקר אבן.
זה לא את בכלל.
מאז שאת לא פה, אני תמיד מסתובבת עם ההרגשה שאם היית פה, היה לי הרבה יותר קל כאן.
נכתב על ידי , 3/9/2010 18:00  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





8,515
הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לshani:) אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על shani:) ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2022 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)