אני מוצאת את עצמי חושבת על דברים שמעולם לא חשבתי עליהם, או לפחות הצלחתי למנוע מעצמי לחשוב עליהם עד עכשיו.
זה מה שאהבה אמיתית עושה?
משנה לך את התפיסה?
גורמת לך להפתיע את עצמך?
אני קצת מקנאה. אני מקנאה לראות שהוא מוסיף "חברות" חדשות לרשימת החברים בפייסבוק.
איזה טיפשי זה. מי היה מאמין שזה יפריע לי? (לא באמת מפריע אני סתם לפני מחזור ופרנואידית)
ואני מתגעגעת כשהוא לא שם.
ואני לא ישנה טוב אם הוא לא לידי.
עלו לי מחשבות על מגורים משותפים איתו בשנה הבאה.
אני מקווה שאני לא לוקחת את הכל קצת יותר מדי ברצינות. כלומר, מתי זה נחשב הגזמה? רק אם צד אחד מרגיש או רוצה יותר מהצד השני, לא?
אני חושבת שזה לא המקרה.
אני בטוחה שהוא אוהב אותי במידה שאני אותו.
זאת תקופה באמת נפלאה ומשונה. בעוד מספר ימים אעבור דירה, אפסיק לעבוד, אתחיל ללמוד. כל ההרגלים, האנשים, הרקע הולכים להשתנות לי. אני מקווה שהחזרה בסופי השבוע תספק לי את הצורך בהרגשת הסביבה המוכרת שוב.
חזרה לנושא הקודם: אולי אני לא לוקחת את הקשר ברצינות מדי. אחי התחתן השבוע ובחתונה לא הרגשתי איזשהו צורך או רגש שמכוון אותי למחשבה על חתונה שבה אני הכלה.
אני אוהבת אותו המון, אוהבת הכי הרבה שאהבתי גבר אי פעם אבל יש לי הרגשה שזה יכול להתפתח לעוד אהבה.
אני עוד לא לגמרי מכירה אותו.
לפעמים החיים נראים לי כאילו הם רצים מהר מדי. כאילו אני העברתי הילוך אבל אני לא לגמרי שם עדיין.
בקרוב חיים סטודנטיאלים.
שיהיה לי המון בהצלחה.
שנה טובה לכולם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: