"פרופיל 97" - אביב גפן
פרח עכשיו פורח והוא צורח
ילדים נובלים שם בשטחים
צמח עכשיו צומח והוא צונח
ילדים נהיים לרוב צמחים
פרופיל תשעים ושבע בפנים הרבה פחות
המפקד אמר "לירות"
בתוך מדים מצדיע נלחם על השפיות
צבא הגנה למות
דגל יש לנו דגל ואין לו רגל
ילדים נהיים לרוב דגלים
למה תגיד למה (הוא לא יודע), אתה עוד שמה
ילדים לרוב לא שואלים
פרופיל תשעים ושבע בפנים הרבה פחות
המפקד אמר "לירות"
בתוך מדים מצדיע נלחם על השפיות
צבא הגנה למות
פרח עכשיו פורח והוא צורח
ילדים נובלים שם בשטחים
יזכור.
אף אחד לא יכל לנחש מראש.
הינה הוא, הילד של אימא.
ותמיד ישאר כזה. הילד הקטן שלה.
ממנו נשאר רק זיכרון, כמה תמונות, אולי מכתבים.
ונר דולק לו, כביכול להזכיר.
והינה צפירה, שקורעת את הלב.
ודימעה בקצה העין, ההופכת לים מלוח.
"הוא כבר לא יחזור" מילמול שקט, החוזר על עצמו.
מול המצבה הלבנה, עם הפרחים הטריים.
"אל תחליפו את נרות השלום בנרות מלחמה" - אביב גפן
אל תחליפו את נרות השלום בנרות מלחמה למרות שעוד מפלס ירד בנחל החלום
וקוצי שנאה וזעם מכסים את גדותיו למרות שהילדים עולים בתחנה ויורדים בגן העדן
למרות שהליצנים בוכים למרות שהמסכות עפות למרות שהשעה קשה לכולנו והימים ארוכים וכבדים
הסבלנות נראית בלתי אפשרית והעיניים שורפות משתתף בצערן של המשפחות שהתרוקנו ביום אחד
יודע אני ששום מלה לא תביא נחמה מתפלל למותו של הטרור הנפשע והאכזר הזה
גם אני כמו כולם רעב לנקמה אך אל נא נלך אחרי הרגש כי לא תהיה שום דרך חזרה
זה לא הזמן לריב בינינו זה רק מחליש יותר בואו ניתן כתף אחד לשני נאחז ידיים במעלה הר העצבות
אלי אלי שזה כבר ייגמר לעולם ובוקר שקט יעלה על העולם
אין הרבה מה להגיד על היום הזה,
הרי לא משנה כמה מילים יכתבו, שירים ישירו,
זה לא יחזיר אף אחד.
זה לא יצליח לבטא את הכאב שההורים,
המשפחות, והחברים מרגישים.
אף פעם אסור לשכוח!
נזכור את כולם.
נ.ב -
היומולדת עבר בכיף,
אולי יהיה פירוט פוסט אחר.
תודה לכולם על אחלה יומולדת (:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
