מותשת.
מהכל.
תקופה מעפנה, חוץ מכמה רגעים בודדים.
אני רוצה להגיד כלכך הרבה אבל פשוט לא מוצאת את המילים.
מבולבלת... לא יודעת מה אני רוצה... או יודעת אבל מפחדת מהתוצאות...
אם רק יכולתי לעצור את הזמן, ולהחזיר טיפה אחורה. להביא לעצמי סטירה, להתעורר ולעשות את הדברים בדרך שלא הייתה פוגעת בי ככה.
השתנתי. אני לא מי שההיתי פעם..
גם לטובה וגם לרעה.
נמאס לי משיגרה כזאת, רק רצה ממקום למקום בלי מנוחה.
ואולי בעצם מעסיקה את עצמי עד השנייה האחרונה של אותו יום. עד שאני מניחה את הראש על הכרית ומנסה להרדם.
רק אז אין איך להעסיק את עצמי. רק אז כל המחשבות שמתפזרות באותו היום מצטברות ואין לאן לברוח מהן.
הכל שונה.
הכל לא כמו שרציתי שיהיה...
מזמן לא היה פה פוסט כזה. או יותר נכון נכתבו כאן יותר מדי כאלה. רק באות האחרונה פשוט מחקתי אותם.
גם הפוסט הזה ימחק בסופו של דבר.
ולא, אני לא רוצה "שיחות נפש" ארוכות.. וגם לא צריך לשאול מה קרה.
הכל מעולה.
"הכל מושלם אצלי"
לילה טוב.
ההיתי פה. אולגה .ב.