בשעות אלו מפנים את הבית בחברון, נקרא לו איך שנבחר, בית השלום, בית המריבה, בית הפוליטיקה...
באופן שיטתי הפינוי מתנהל באותה דרך בה הוא התנהל גם בגוש קטיף וגם בכל פינוי קודם, מגיעים מאות שוטרים, בהם מג"ב (כשהם מטאטאים לכל עבר את המתבצרים עם אלות ולאו דווקא עם מגבים...) יס"מ שידועים בהתנהגות יפת הנפש שלהם ובעדינות המופלגת שלהם כלפי קהלים גדולים בכלל ומתנחלים בפרט ושאר שוטרים וירקות אחרים, ואילו המתנחלים/מתיישבים/תושבי הבית וקרית ארבע וכו', ברובם המוחלט לא מתנגדים, וכשלא מתנגדים והשוטרים בכללם לא מקבלים את מבוקשם, יש צורך בכמה חמומי מוח שיפצחו ראשים.
אגב החידוש הוא שלא נתנו לחובשי מד"א וכונני הצלה להכנס לעזור לפצועים וכשאלה התעקשו, גם הם חטפו מכות...איזו גבורה.
השאלה הנשאלת היא לא האם היה צריך לפנות או לא, לא האם היה צורך לשקר לראשי הישוב היהודי בפגישתם עם ברק (שמפנטז על 25 מנדטים בבחירות ???!@!$##$?) אלא, האם היתה אפשרות להמתין עוד שעה עד להגשת העתירה לבית המשפט, כאשר היה ידוע שעתירה כזאת אכן היתה צריכה להיות מוגשת.
אנחנו לכאורה חיים במדינת חוק, הלכה למעשה - ממש יש הרגשה שלא.
אני מרגיש שמדינה שלנו ממשיכה והולכת לימים אפלים, מקווה שבבחירות הקרובות נצליח לראות מעט אור.