אז כבר הרבה זמן שלא עדכנתי ומשעמם לי בזמן שאנחנו מחכים לאוכל שיהיה כבר מוכן.

הפעם האחרונה הייתה יומיים לפני הפסיכומטרי, שלא צלח אגב, ואני צריכה לעבור את הסיוט הזה שוב עוד מעט.

חודשיים אחרונים בבית הראשון שהשכרנו בבאר שבע,

חודשיים אחרונים במפעל העלובבבב הזה ולעבודה המועדפת שבכלל לא מועדפת על אף אחד 

בסך הכל נחמד פה ועשרה חודשים עפו להם במהירות, בכיף ובאושר לרבות רגעים לא כל כך מאושרים בכמה חודשים האחרונים שעברו עלי במיוחד.

עוברים למרכז, לחיים שונים..  למנטליות שונה ולעיר העוד יותר גדולה (לא תל אביב, יותר פ"ת ראש העין כזה) אם לדרום הייתי נוסעת מדי שבוע-שבועיים והייתה לי תקופת הסתגלות של 3 שנים להכיר ולהתרגל, אז לשם אין לי איך להתרגל פשוט לקפוץ למים עמוקים. אבל אני אוהבת לקפוץ למים :)

למה דווקא למרכז?

חבר שלי קיבל הצעת עבודה, כזאת שאף אחד לא היה רוצה לפספס, ואני כמובן זורמת וצריכה לתכנן את העתיד שלי, את המקום שבו אני אלמד ועבודה יותר רצינית ממפעל בלי תנאים של חדר אוכל. מקווה כבר באוקוטובר הבא אני אזכה לתואר סטודנטית. רק צריך להאמין בעצמי ולעבוד קשה מאוד (מאוד מאוד) כדי לעבור את הפסיכומטרי המזדיין הזה הפעם.

אני רוצה כלב

אני רוצה לטוס לחו"ל

אני רוצה הרבה!!!!

אני גם רוצה שבימים הקרובים הכל יהיה בסדר ושיפסיקו הפארנויות שלי לגבי החששות מהמצב הבטחוני בעקבות הכוונות של ארה"ב לתקוף בסוריה. כי הם מאיימים שאנחנו נאכל חרא, ויש להם נשק כימי  גם לנו יש... אני יודעת...אבל אנחנו עם הומני. 

הנה האוכל שלנו מוכןןןן  איזה כיףףף

והספר שבדיוק סיימתי לקרוא "חכמת הבייגלה" נורא הביא לי חשק לבירה, שאין לי כח ללכת 5-6 דק' כדי לקנות. כנראה שאני לא מספיק רוצה.

עשינו לא מזמן מעשה ספונטני ומגניב, שנפל על יום השחרור שלו אחרי 4 שנים בצה"ל, ירדנו ב10 בלילה למכתש הגדול במצפה רמון וצפינו בנפילת מטאורים בחושך ושקט מוחלט..שוכבים על גבי מכסה המנוע החם עם שמיכת פוך ונישנושים וצופים ביופי הזה בשמיים. רומנטי משהו 3>

צריך עוד ספונטניות בחיים, אנחנו שוכחים לעצור רגע להעריך, לטייל ולנקות ת'ראש. אני רוצה סופש בצפון, בטבע שלא חוויתי כבר יותר משנה.