לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

•Daisy's Blog•

כינוי:  •Daisy•

בת: 18





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2010    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

7/2010

שובה של הדייזי


וואו, שנים שלא הייתי פה. יש לי את הבלוג מסביבות 2006 בערך. 
טוב, כל האוכלוסיה פה השתנתה ובטח כבר אין שום משמעות לקיום שלי בין כותלי האינטרנט, אבל חשבתי לנסות את מזלי בכל זאת. יו נואו, לחזור לתהילת העבר. סתם, אני צוחקת. לא הייתה ולא תהיה לי תהילה בין כותלי האינטרנט מפה, כנראה בגלל שאני תמיד עסוקה בויכוחים תמידיים עם תת המודע המקרטע שלי, מה שלוקח ממני את כל הזמן לויכוחים עם ה.....כל מה שהוא לא אני. 

אז רקע כללי על חיי ההפכפכים: אולה, שמי דייזי (ושם משפחתי אינו דאק, אז בואו נרד מזה.) איני חולקת עם רובכם יבשת, משום שאני גרה על יבשת רחוקה שהצדקת קיומה עדיין מוטל בספק (כן, אמריקה. כן, הצפונית.) 
הייתי מספרת אינספור בדיחות על המעצמה הטיפשית, אבל מוקדם לי מידי ואין לי סבלנות לכאלה דברים.

אתמול ברגע של פרודוקטיביות מרחתי לק ורוד באצבעות של הרגליים. כן, לזה אני קוראת פרודוקטיביות. אצלי חוסר פרודוקטיביות זה יותר לכיוון לשבת ולבהות. אה כן, ולנהל מונולוגים פנימיים הכוללים ויכחוים ו(לפעמים) אלימות מילולית. וכן, אתמול הבן זוג החתיך שלי (שאני בספק אם הוא מודע על מי הוא נפל, בכל זאת, רק 80 שנה ביחד. וכל זה לפני גיל 30! 11 שנה לפני גיל 30, בשביל הדייקנות ובשביל הקטנוניים.) חלף לידי אתמול (כן, אני עדיין באמצע הסיפור) ושאל אותי למה אני מדברת לעצמי. עכשיו דייז, לכי תסבירי לבחור שהוא מפריע לויכוח בין התת מודע והמצפון (לא, אני לא יודעת על מה הם התווכחו.)

עוד לא ממש שמש, ועוד לא ממש יום. אבל לי ממש משעמם מכל החופש הזה. החתיך כל הזמן יוצא לו בערב לנגן בבר פה מתחת, כי הם משלמים לו כסף על בידור הקהל בנגינתו המחממת לבב. האמת שבהתחלה הייתי הולכת לכל ההופעות, אבל לחתיך יש בסה"כ איזה 8 שירים שהוא כל הזמן תקוע עליהם. ככה שנהיה אפילו מביך לגרור את החברים. ואני יותר מידי ליידי בשביל לשבת לבד. אה, וגם החתיך כל הזמן זרק מבטים עויינים לגברברים שבאו לארח לי חברה בתמימותם. אז הפסקתי ללכת, כי זו נהייתה רוטינה יומית וזה נהיה משעמם. אז הוא הולך, מנגן לו איזה שעתיים (מ2 בלילה עד 4 בבוקר. כן.) וחוזר, ואז ישן כל היום. שזה בערך מה שאני עושה, חוץ מכל הקטע הזה של לצאת ולהרוויח כסף.
אבל לא יודעת, סבתא אמרה שכל עוד יש סקס אז הכל בסדר. ויש כי... מה עוד יש לעשות בעצם? 

אז הנה עכשיו אני כותבת פה. קשה לי להחליט אם ממש מוקדם או ממש מאוחר. נלך על "שעה לא נחוצה בעליל".
טוב, אני אהיה חצופה ואבקש שתשאירו איזה תגובה. אתם יודעים, כדי לגרום לי להרגיש טוב עם עצמי וכו'.

דייזי.
נכתב על ידי •Daisy• , 30/7/2010 12:34  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל•Daisy• אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על •Daisy• ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)