הבריחה הזו היא מחלה כזו שגם אלף רופאים לא יוכלו לרפא |
כינוי:
Ironic. בת: 34 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יולי 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | |
| 7/2008
ככה קצת
התחלתי לעבוד שבוע שעבר, סופסוף. אחרי שנתיים שלא הפסקתי לעשוק את ההורים שלי, החלטתי שאני חייבת לעשות עם החיים שלי משהו. אז אני טוחנת משמרות וכבר אין לי זמן לחברים מה שלא ממש מפריע כי רובם עובדים ובמילא אין להם זמן אלי ככה שזה מתקזז. המשכורת עצמה בת זונה, 24 לשעה בימי חול ו-37 לשעה בשבתות ואני עובדת כל שישי-שבת ככה שלא פלא שמהרגע שהתחלתי לעבוד ועד היום סגרתי את ה-2,000 שקל בשקט.
אני וחברים שלי בקושי מתראים, כמו שכבר אמרתי. עומרי חזר לאקס שלו ואני בכלל לא ידעתי, מפליא לאור העובדה שאני והוא היינו ממש קרובים. לידור טוחן גם הוא משמרות וכולם דיי עסוקים בחיים שלהם שזה ממש טוב כי זה גורם לי גם, להתעסק בחיי.
אני ואודליה חזרנו להיות בקשר לפני איזה.. חודש אני חושבת. האמת שהחודש הזה היה מטורף בשבילי, ז"א, מבחינה זוגית. הייתי צריכה להחליט מה אני רוצה, אם בכלל, מעצמי ומאנשים אחרים. לקבוע את המקום שלי ועם מי אני מעדיפה להיות, זה כבר גובל בעצבות חוסר הרגש שלי לאנשים שסביבי; אין אצלי עם מי אני רוצה להיות, אוהבת להיות.. זה מסתכם במי אני מעדיפה. אז מתחילת הפסקה אפשר להבין שהעדפתי את אודליה ובאמת שהתגעגעתי ללהיות איתה אבל לאחרונה הדברים דעכו. בשבת בערב, בדרך הביתה מהעבודה (סביבות 2 בלילה), פשוט התחלתי לבכות עליה ואני חושבת שעד עכשיו אני לא ממש מבינה למה. מההתחלה ידעתי שאם היה אפשר למדוד אהבה - היה אפשר לומר שהיא אוהבת אותי הרבה יותר, אבל מכיוון שאי אפשר אז הסתפקתי ב-'היא אוהבת אותי, אני אוהבת אותה, כל אחת בדרך שלה' וככה זה היה. אני לא יודעת מה קרה בזמן האחרון אבל מיום חמישי ועד היום בעצם, דיברנו חצי דקה בטלפון ואני מרגישה שכבר לא אכפת לה ממני (ומשתינו ביחד) ושהיא באיזהשהוא מקום איבדה את הכח לעבוד על הקשר.
אז אתמול אנחנו נחתכנו ב-SMS מסכן והכל נגמר וכוסאמק, רע לי עם זה
שיהיה יום טוב.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
