 הבריחה הזו היא מחלה כזו שגם אלף רופאים לא יוכלו לרפא |
כינוי:
Ironic. בת: 35 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
יוני 2008
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | | | | |
| 6/2008
happy birthday to me אני בת 18 סבתא שלי נפטרה היום
חיכיתי ליום הזה ותיכננתי הכל ואני לא יודעת אם לשמוח או להיות עצובה אבל שיהיה לי מזל טוב ויהיה בסדר, יהיה בסדר עוד מעט.
| |
אני צריכה זמן לעצמי, לעכל את הדברים ולראות לאן אני הולכת. זה גובל בטירוף, כבר שלושה שבועות שאני מחזיקה אותך על הקצה ואני מרגישה שאני מעיקה עלייך עם האיטיות שלי, אבל החלטות כאלה לוקחות זמן ואת חייבת להבין שאין בי צד שלא רוצה אותך אלא יש בי צד שמפחד ממך, מתקשה למחוק את העבר המכוער איתך. ודווקא עכשיו שכל מה שאני רוצה זה לשכב ולבהות בתיקרה, דווקא עכשיו אני לא מוצאת זמן לכל המחשבות האלה או שאולי בעצם אני לא רוצה להתעמק בזה?
| |
כבר כמה ימים שאני מבלה את הימים (וחצי מהלילות) במיטה. אני סובלת מכאבים בבטן ובקושי יכולה לזוז. אבל הנקודה היא לא בכאבי הבטן אלא במחשבות שחוסר המעש הזה מביא איתו; אני מרגישה את הרצון הזה לכתוב אבל אין לי כח וזו בעיה, אין לי כח לכלום פשוט. אודליה חזרה לדבר איתי וביומיים האחרונים, בעיקר בלילה האחרון, חשבתי על מהות הקשר ולאן הוא מוביל. הרי חברות טובות אנחנו לא נהיה לעולם, אז לאן בעצם? מערכת היחסים איתה יכולה לחרפן אותי, כבר המון זמן שאנחנו רוצות לדבר וזה אף פעם לא יוצא. רק שיחות ארוכות בטלפון שלפעמים גולשות לעניינים רציניים ולא מעבר, אני יודעת שאני (וגם היא) צריכה את הדיבור הזה שיענה לי על כל השאלות שיש לי. מעבר לזה, יש לי עוד הרבה מה לומר אבל אני מניחה שיש דברים שישארו לאחר כך כי כואבת לי הבטן. לילה
| |
|