היה לי טיול,

טיול נפלא שנדדתי בו בין -

פיינטבול

אנשים נחמדים שנחמדים גם אלי

הרבה אוכל ופיתות דרוזיות שאפשר לראות דרכן את השמיים

אנדרטה כואבת אחת של שני מסוקים

התיישבות אחת, ציונית.

חוץ מהגעגוע האישי שלי, הפרטי, נורא נהנתי. אני נוטה תמיד לקחת קשה את הסיורים הללו. התגייסתי בגבעת התחמושת כי לשכת הגיוס הייתה בדיוק בשיפוצים, ולקחו אותנו אי שם בשעות הבוקר המוקדמות מדי למיצג האורקולי שבאתר. המיצג היה די עלוב, ובכל זאת הזלתי כמה וכמה דמעות שם בחושך, עוד לפני שעליתי על מדים. בשביל מי שהולך איתי בדרך, מי שהלך וכבר לא. כל האחים והחברים והמכרים והידידים של ממלחמת לבנון השניה, החברים של אבא מהמלחמה הראשונה. הרגל של הדוד הרחוק ואבא שלו ממלחמת העצמאות. כל אלו שהולכים איתי בדרך שלא ברור היכן התחילה וכולנו מקווים שבהחלט אין לה סוף.

האנדרטה לחללי אסון המסוקים, מגש הכסף.