מילים של מנור, ביצוע מקורי של הנשמות הטהורות

כשאני שפוף ורע לי הלב

אני הולך אל ברטה ואצלה יושב

 אני שותה קפה שחור מראה לה את היד

 אומרת לי אתה נחמד

 תשים עשירייה בצד

 ואז לפתע היא שותקת ורואה את כל מה שיקרה ומה שכבר קרה

 רואה על מי אני חושב ומה אני רוצה

 אומרת שדבר חדש יתחיל כשהשנה תצא

***

אני לא שותה ולא מעשן.

אני כל כך אוהב את הישיבה לכשעצמה, המעמד והפרלמנט (לא הסיגריות). אני איש של דיבורים רבים עד אין קץ, וככזה אני אוהב את מעמד כיכר העיר - ובמיוחד כשהוא באווירה חברית+כמה אנשים חדשים. כמו משה לכאורה עם משנה ותורה שרוצה לשווק.

היציאות הן מצחיקות. אני לא יוצא הרבה, מאחר ואין לי סיבה. עיקר היציאות הן למועדונים ולפאבים כדי להכיר ולהשתדך למישהי - דבר שאין לי צורך בו כי יש לי כבר את הקוצ'י-מוצ'י האולטימטיבית שלי :) אבל (!) כשאני יוצא זה תמיד מעניין. אני שונא לשתות אז תמיד אני מוצא כל מיני דברים הזויים בתפריט ומנסה לנחש מה לא יהיה מגעיל. הרבה פעמים זה נגמר בקפה, תה, שמוקוצ'ינו או כל מיני דברים שאינם כשרים לפסח ואני חושש לחשוב עליהם כרגע.

רק בפרלמנטים האלה, שלפעמים (כמו הערב) רק אני ועוד חבר יושבים בהם, אני יכול לקבל דעה שניה או חדשה. מעבר לפריסת משנתי וסיפור בנק האנקדוטות המוכן בראשי כמו בראש של כל דיאלקטיקן מתחיל. משוב והיזון, בקרה ואיזון. אני כל כך אוהב לדבר. לפעמים אני חושב שאני מאוהב במילים ולא בתוכן, ולפעמים כל המילים נראות לי כמו גיבוב מומצא ולא הגיוני שמתערבב לבליל ארוך שרק כוס טובה של קפה שחור אצל ברטה מסדרת לי חזרה.

נתן כהן,  נאוה ברוכי ויורם ירוחמי - נשמותיי הטהורות. מה זה טהור? זך, כמו נתן.