אני רואה שכשאני כותב על סקס פתאום יש מלא תגובות. לפחות יש משהו שעדיין עובד :)

ובכלל יש לי כל כך הרבה לכתוב ולחשוב על סקס וכל כך טוב שזה ישאר בראש (ובידיים) שלי, כי שם זה צריך להיות.

שמעתי עכשיו את "אמונה עיוורת" ולרגע ידעתי שכל מה שצריך לעשות זה להוריד את הגיטרה מהקיר ולהפסיק ללמוד לשיעמומטרי. באמת הרגשתי לרגע איך כולנו חיים במין אמונה עיוורת כזאת, על פני תהום. על סף של משהו שאי אפשר לראות ואנחנו מאמינים שלא מצטרך לראות אותו למרות שלפעמים נופלים לתוכו.

ואני אזרח, וצה"ל עוד לא נפל (רק ביבי)