Steve Urkel: [last lines of the series] Do I get a welcome home kiss?
Laura: On one condition.
Steve Urkel: What's that.
Laura: That you'll never go into outer space again
Steve Urkel: Only when we kiss, Laura Lee, only when we kiss
[they passionately kiss]

כשאני רוצה לשים מסכה ולצאת לרוץ בחושך לשומקום אני נזכר בך. ואז כשאת לא לידי אני עצוב לרגע. ואז אני נזכר ברגע שאת לידי ומחייך. כי נשים הן הדבר הכי נפלא בעולם. ואת האישה הכי נפלאה בעולם.

אנחנו חיים בעולם כל כך קשה, צבעוניות קודרת מלאה בכסף שצומח על עצים גבוהים שאם נכרות לא נדע מה גובהם.

עוד חודש ואתחיל לעבוד בשביל עצמי ולא לשתות קפה בצבא ביום חמישי  ב-21:00 עם שני דרוזים, 780 בפסיכומטרי, קראי, קוצ'יני, ארגנטינאי ובלונדינית. בחיי שאני צריך להתחיל לכתוב בדיחות על היחידה שלי.