התמונה הזאת צולמה בקוקה קולה לייב, שנה שעברה בחיפה. אני לא חושב שנהנתי אפילו באחת מההופעות. הלכתי לשם סתם כי הייתה מישהי שרציתי איתה משהו באותה תקופה. באותו ערב אני חושב שהסתובבתי לבד כמה שעות טובות כשהיא מסתובבת עם איזה כונף, מכונאי מטוסים, ואז כשראיתי אותה שוב התחיל מבול מטורף (תשומת לב לשיער הרטוב) וחשבתי שלא יכול להיות גרוע יותר. אין לדעת אף פעם מה מאחורי הפינה. הורדתי את החולצה כדי שמישהי אחרת תוכל להתחמם טיפה, פגשתי כמה אנשים שאני מכיר וכמה שלא. הרגשתי פתאום כל כך טוב... כשאתה קם מאפר ומעפר, אתה יודע להעריך את מה שיש לך בידיים. אחרי כמה שנים של לחפש את זאת שתעשה לי אושר-מצאתי. עם כל החששות וכל ההתעללות הנפשית שיש בצבא-מצאתי את המקום שטוב לי בו ושאני עושה טוב למדינה בו בצורה טובה. טוב לי עכשיו, כל כך טוב.

יהיה טוב. לא תהיה מלחמה. לא מוות. יהיה לנו הרבה זמן יחד. יהיה טוב.