אפשר ללכת הרבה במעגלים, לקרוא הרבה ניטשה ולהיות בדכאון עמוק. לא עמוק כזה, אלא עמוק עקב מחשבות עמוקות על כל דבר.

האולימפיאדה וספורט בכלל. מה התועלת שיוצאת לי כפרט מהאולימפיאדה? אז אנחנו יודעים ברגע נתון ומתוך 8 אנשים מי האיש המהיר בעולם? היכן ההשפעה? היכן הרוח ואיפה החלום?

מה הטעם בלאכול טעים כשאתה יודע שזה רק הרכב שונה במקצת של חשמל שמגיע לך לראש?

מה הטעם בלחיות כשאתה יודע שאתה רק משיכת מכחול בתוך מסגרת קבועה מראש של תמונה גדולה?

אין טעם מלהתחמק משאלות קיומיות, אבל אין טעם לשאול אותן ולהתחבט בהן. אני יודע שיש לי את מה שאני אוהב. את מה שאני צריך ועושה לי חיוך גם כשאני לא במיטבי. שאני עושה לו חיוך גם מתוך שינה. אני יודע. אני מרגיש. אני אוהב.