אני שונא את כל מי שחושב שהעגלה שלי ריקה ושלו מלאה.
מין ביטוי כזה של החזרה בתשובה הגורס ש"העגלה החילונית" ריקה, וזו הפונדמנטליסטית - יהודית מלאה בפנינים דוגמת "תורת המלך" וכו'. אני מציע להם לקרוא את PRINCIPIA MATHEMATICA לפני שיקראו הבלים על מתי מותר להרוג ומתי אסור מפי משתמט בן משתמטים שמתפלל בכל כוחו לא לזוז מכיסא הסנדק בו הוא יושב.
כשצריך להרוג אז הורגים, לא מחכים לשו"ת עם כבוד הרב הזה או האחר. כבוד התורה, ובכן, מונח במקומה - אבל אין שום כבוד למי שפוגע בשלטון החוק ונציגיו (שאינם צדיקים גדולים אף הם).
והעגלה נוסעת, ומועדי ב' בפתח, ושנה ב' אולי אפילו תקרה. אני נמצא בניתוק וניוון שמעמיס לי על הראש כל כך הרבה.
ביצוע של שלום חנוך ומשה לוי, לאחד גדול (שאפילו התקרב רחמנא ליצלן לתורה בערוב ימיו) בשם מאיר אריאל.
מעניין אם כבר אז ראיתי את העתיד לבוא. ככה נראתה העין שלי לפני שבע שנים בערך.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
גל.
