אנשים עושים כל מיני דברים כדי להוכיח כל מיני שטויות.

כדי להוכיח שהם יותר טובים, יותר חזקים, יותר חכמים, יותר מבינים,

יותר בוגרים, יותר זה יותר זה.

על מה כל המאמצים? הכל שטות אחת גדולה.

הרי כולנו בני אדם, לא?

כולנו פוחדים אותו דבר, מרגישים אותו דבר.

השונה זה איך אנחנו מציגים את זה לעולם.

לפעמים בא לי לצאת לריצה ארוכה ארוכה, להזיע כמו מטורפת, לרוץ כמו חיה,

ואז לחזור בחיוך ענקי ודעות רחבות יותר.

אבל, הדברים לא בדיוק קורים ככה, הכל בא בזמנו..

אני מניחה שמה שאני מנסה להגיד פה זה שכולנו באמת רוח.

רוח חסרת מעצורים! וברגע שנשתחרר...

טורנדו.

אין שייכות, אין שליטה. רק בלאגן.