מה אני יכולה כבר להגיד?

את חוזרת על אותה טעות שוב ושוב,

וכבר נמאס לי להיות זאת שאת תמיד יוצאת עלייה,

נמאס לי להגיד לעצמי שזה קורה רק פעם ב -כלומר, כל יומיים- ולנסות לחיות עם זה.

כי יום אחד אנחנו רבות ויום אחרי זה אני באה לדבר איתך רגיל על דברים רגילים וכלאעה.

זה לא ישתנה, אני מבינה את זה והבנתי כבר מזמן, ומצידי את לא קיימת עד שתוכיחי שאת שווה את זה.

אם בכלל.

וואי איך אני שונאת ת'אנשים האלה שפשוט חייבים להגיד משהו לא במקום,

שדווקא מחליטים בטימטום שלהם לכתוב משהו פוגע,

או סתם כאלה שכותבים בלי קשר לעולם כדי לפרסם את עצמם/סתם כי הם טיפשים.

אני לא פותחת את התגובות,

לא צריכה דעה, לא מעניין אותי מה יש לכם להגיד על דברים שמבחינתי כבר סגורים,

כי אלה שיש להם משהו חשוב להגיד כבר ידאגו שישמעו אותם.

יא נעל.