אם-החיטה נטולת הגלוטן

אוקי, אז אני שמרנית. לא אכפת לי להיות כזו.

הרבה פחות נעים לי לסוע עם המרמלדה באוטו ולשמוע טקסטים כאלה.

אני יודעת שיש הרבה שלא יסכימו איתי.  הם חושבים שזה טקסט מגניב, מצחיק, שלא צריך להתבייש מטקסטים כאלה.

אני בכל זאת מרגישה לא נוח ומוצאת את המילים האלה מעליבות, מבזות.

אני תוהה אם ברמן הוא באמת כזה או שכלב נובח לא נושך.

בעצם, זה בכלל לא חשוב. עצם העובדה שמישהו מצליח להוציא מתוכו מילים שיביעו כל כך הרבה זלזול מביאה לי את הגועל נפש.

הטקסט הזה גם מטריד מבחינת הטיימינג שבו השיר זוכה להשמעות.

בימים שבהם מואשמים אישים ציבוריים בעברות מין ומשדרים "קח לך אישה ועשה בה מה שבא לך", בתקופה שבה התחושה הכללית היא שהמתירנות המינית קצת הרחיקה לכת וכל מעריצה רוצה ילד מאיזה סלב, אני לא בטוחה שלא צריך לחשוב עוד רגע לפני שמעלים את השיר לפלייליסט.

נכון, ברמן לא צריך להיות שליח ציבור או מדליק משואה וזכותו לאמר מה שהוא רוצה, אבל לא את כל מי שיש לו זין קטן ומתנדנד צריך להשמיע ברדיו.

שמחתי לקרא את זה, מדאיג אותי יותר שגיל קיום יחסי המין הולך ויורד. מדאיג אותי מה שיר כזה עושה לבני 14 ששומעים אותו, איך הם מתייחסים אח"כ לחברות שלהם.

אני בטוחה לגמרי שבנות 16 לא מצליחות להבין את הבעייתיות של השיר, כמו שהן לא מצליחות להבין את הבעייתיות של קיום יחסי מין בשירותי בית הספר עם ידידים מזדמנים (מטריד אותן רק זה שצילמו אותן ושלחו את זה ברשת).

אין לי את התקליט של ברמן, כנראה שגם לא יהיה לי , אני חייבת להודות שהמלודיה בשיר אכן מדליקה ומדבקת.

אנחנו בינתיים נחזור לשמוע יובל המבולבל, עד שאני אכתוב את הפוסט עליו.