קודם כל לkips תודה על הפרו ^_^ http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=452772
זכרון כזה חור >_>
הנה להמשך הפוסט אני חולה
הלכתי לרופא והנה קטעים נבחרים מהשיחה:
רופא: כואב לך הגרון?
אני: לא כל כך. בעיקר קנה הנשימה.
רופא: אל תהייה אמא פולניה! שאלתי אם כואב לך הגרון.
אני: לא כל כך.
רופא: באיזה צבע הנזלת שלך?
פוס-פוסט. אתם צריכים לנחש מה עניתי לו מתוך האפשרויות הבאות:
1. ומה צבע הפיפי שלך?
2. צבע ירוק בקבוק.
3. צבע כתום-קלמנטינה עם נגיעות אפרסק מעודנות.
4. אמ... לא יודע.
המשך השיחה:
אני: אמממ.. לא יודע.
רופא: נו טוב, נרשום ירקרק.
די נעלבתי כי אין לי נזלת ירקרקה...
רופא: נו מתי תלך לחדר כושר?
אני: אף פעם!
רופא: אני בגילך הייתי הולך שעתיים ביום.
אני: המממ.
רופא: טוב, תבוא מחר לעשות משטח גרון.
אני: אוקיי. (אוף) ביי.
היום, בשעה 3 לפנות בוקר, הוערתי באכזריות על ידי יתוש.
הדלקתי את האור.
"תשמע, חבוב" אמרתי ליתוש, "לא מפריע לי שתעקוץ אותי כרגע,
זה יפריע לי רק מחר בבוקר, אבל בבקשה תפסיק לזמזם לי ליד האוזן, אני לא מצליח לישון ככה. זה ממש מציק לי."
היתוש התעלם.
ניסיתי לחזור לישון אבל היתוש לא ויתר.
החלטתי לנסות להציק לו בחזרה.
"תגיד, איך זה להיות יתוש? אתה כל כך קטן ומסכן. אתה ממש ממש נמוך."
זה לא הזיז לו.
"אתה הומו!"
זה קצת עצבן אותו אבל לא ממש.
"אמא שלך זונה!"
גם זה לא ממש עבד.
"סביר להניח שתמות מקסימום בעוד יומיים"
זה באמת פגע בו. הוא הרכין את ראשו וישב מרוכבל בפינת המיטה.
"למה הזכרת לי את זה? אתה יודע כמה קשה לי לחיות בידיעה שבקרוב הכל יגמר?" אמר היתוש בבכי.
"סליחה, לא התכוונתי. פשוט רציתי לגרום לך להפסיק." אמרתי.
"טוב אני הולך. אני יודע מתי אני לא רצוי." אמר היתוש ודמעה זלגה מעינו.
"לא אל תלך. אתה לא כל כך מפריע לי. רק תשתדל לזמזם יותר בשקט, כדי שאני אוכל לישון."
"טוב, אחי. מצטער שהפרעתי לך לישון". אמר היתוש באנושיות.
"זה בסדר. אתה מוכן בבקשה לכבות את האור?" לא היה לי כוח ללכת עד למתג.
"סבבה"
"יאללה לילה טוב" אמרתי ליתוש.
"לילה טוב" אמר היתוש.
(יכול להיות שזה היה חלום. אבל לא בטוח.)
סקר:
מה אתם מעדיפים, אדוויל או אקמול?
