מכירים את ההרגשה שהלב עוד שניה יוצא החוצה מהחזה, יש לכם מן דגדוג בגרון וחיוך על הפנים?
כן כן כן! סופסוף זה קרה...אחרי חודשיים של דיכאון ומרה שחורה אני סופסוף מחייכת...סופסוף אני מרגישה שלווה...בלי ריבים בלי צעקות בלי כעסים...סופסוף שקט נפשי...
הדבר היחיד שמטריד את מנוחתי זה פ'...הוא ידיד...או לפחות היה כזה...עד אתמול (יום שבת)...הוא התוודה על רגשותיו ונישק אותי...וזה דפוק העסק כי אני לא אוהבת אותו ועוד יותר גרוע מרגישה שנהרסה לי כל הידידות איתו
הוא לא מפסיק להתקשר (8 שיחות שלא נענו+5 הודעות היום) אוף די זה מלחיץ זה מפחיד אותי, הסברתי לו שזה לא יעבוד...אלוהים מה עשיתי..? הכל באשמתי אני שאלתי אותו מה הוא מרגיש כלפיי...כנות זה פשע בימינו?
אוף מה עושים? אני לא רוצה לפגוע בו...פגעו בו מספיק בנות...אבל מצד שני הוא יפגע בכל מקרה...אוכככ
נראה לי שאני אשן על זה הלילה...
קבלו את הציור על בד הראשון שלי:

שיהיה לכולם לילה טוב
בקרוב תמונות שלי:]
ליטל.