אבא של עמר

אצלנו במשפחה יש עונת ימי הולדת. עמר היה הבכור אבל יום הולדת שלו היה האחרון. בכל שנה נאלץ להמתין חדשיים, לראות את המתנות מגיעות לכולם, ושלו כל כך מאחרות. הוא שנא את זה. הוא לא אהב לחכות עד שיגיע תורו ובינתיים להביט באחרים פותחים את העטיפות. למרות שהתאריך הזה, של יום ההולדת, היה שלו, כל כך אישי ופרטי, הוא היה מוותר עליו בשמחה ומתחלף עם האחים שלו כדי לזכות בראש התור.

מזה שנתיים, ביום ההולדת של עמר אנחנו מקיימים טיול עם החברים שלו ושלנו. עם בא האביב אנחנו מסיירים בכרמל ומנסים לבחור מסלול מתאים. שיהיה לא קשה ולא קל מדי, לא ארוך ולא קצר, שנח לחזור מנקודת הסיום להתחלה, ובעיקר שיהיה יפה מעניין ומגוון. בראשית האביב אנחנו בודקים ובוחרים והמסלול ירוק ומוצל ופורח אבל הטיול שלנו יגיע רק בסופו של חודש מאי. במהלך החדשיים האלה הפרחים נובלים והירוק מצהיב. הכרמל בכל זאת נשאר מוצל וירוק בכל ימות השנה והאוויר נעים, אבל גם אנחנו יכולנו לשמוח אם עמר היה נולד חדשיים מוקדם יותר.

לכל אחד מהילדים יש חג עברי שמלווה אותו ביום ההולדת. החג של עמר הוא שבועות, החג של החיטה הזהובה. השנה בחג השבועות נטייל במרומי הכרמל באזור הידוע כ"שויייצריה הקטנה". מקום ירוק ופראי ויפה בכל ימות השנה.