אבא של עמר

שבועות זה החג של עמר. תמיד היה. כמעט לכל אחד יש את החג שלו שמלווה אותו. שבועות זה החג של עמר.

משך שבע עשרה שנה, זה היה החג שלו בצורה אחת וכבר חמש שנים זה החג שלו בצורה אחרת.

בשנים האחרונות, אנחנו מטיילים ביום ההולדת. לא בדיוק בשבועות אלא בשבת הקרובה ביותר לתאריך.

השנה ננסה קצת אחרת. נצא לטייל ביום שישי אחר הצהריים. יהיה פחות צפוף וחם. זה יהיה גם בתאריך הנכון. התאריך, אני יודע, יכול בעצמו להגיד דברים. בעצם, הדברים נאמרים מעצמם.

עדיין הקושי של המסלול תלוי בחולשת החוליה שלנו, ההורים, ועדיין אנחנו לא כל כך חלשים. מי שיבוא יזיע. כלבים יתנשפו מאד, ובמקומות מסוימים יצטרכו לעזרה. המסלול יתחיל ויסתיים בחניון רכס אצבע.

יהיו הרבה חיוכים, חיבוקים וצחוקים. ויהיה חור בלב.