אבא של עמר

אצל הוטרינר  

אלפיים שקל

לחתול בשק  אשפה?!

לא גור חמוד מבטיח

זקן מרוט, שתום עין

שק עור רזה ומרוקן מכח

אבל מלא בזכרונות

שנמסרו בלשונו המחוספסת

מהרבה סיבות הפסקתי כמעט לגמרי לכתוב כאן. כך קרה שהמקום הזה הפך לאוסף נאומי פרידה מכלבים וחתולים. ממילא כל העצב בעולם בנוי מאותו חומר.

יגר כבר היה כאן, כשפרחו נשמותיו הקודמות. עכשיו גם האחרונה, ואין עוד חתולים שעמר הכיר בשמם ובפרצופם.

אילו החתולים יכלו לחשוב ולדבר, אולי גם הם מבקשים להמשיך לחיות בכסא גלגלים עם חיתול ומטפל צמוד.

אילו אנשים היו יכולים לבחור, אולי היו מבקשים גם הם לסיים בדקירה קלה שתפיל עליהם תרדמה רגועה, ואחריה עוד אחת, ללב, אותה כבר לא ירגישו.