אבא של עמר

באתר של עמר, נכנס לאחרונה מישהו וכתב לו כך

"אני לא מאמין כמה זמן עבר...לא מכיר אותך אישית אלא מאותו פורום שכל כך אהבת, ועדין, נזכר בך מפעם לפעם ועל ההשפעה החיובית שהייתה לך על חיינו. תנוח על משכבך בשלום".

כמעט עשר שנים עברו.

הגעגוע שלנו ופיסות הזכרון הם הלא מובנים מאליהם.

אבל למצוא אותם במקום אחר ורחוק, היכן שהשכחה גם היא מובנת מאליה, זה דבר המחמם את הלב.