עשר שנים. כל מיני מעגלים נסגרו עכשיו, ועדיין לא כתבתי על כך דבר. והגיע הזמן, ומילים יצאו לדרכן.
זה מתחיל מפייסבוק (ומה היום לא מתחיל מפייסבוק), וסטטוס של חברה על
חשיבות הלימוד בעל פה של שירים מביא גם קישור למאמר בעברית. ואני קורא, והדברים נראים מוכרים. ואני עולה
לראשיתו, והמאמר אינו חדש. הוא פורסם "בהארץ" בחודש ספטמבר שנת 2005,
ב-21 לחודש, הוא יום השיוויון, אבל אני מחשב לעצמי ואומר, כבר קמנו מהשבעה. והימים
ההם, הם ככתם שחור בזמן העולם. כמו אצל מי
שנעלם או ישן. אני חוזר לשם, אבל את המאמר הזה אי אפשר שקראתי אז, בימים ההם. ושם
מחבר המאמר אריאל הירשפלד. והמאמר המוכר מתבהר לי. "רישומים של התגלות".
"שישים יום לאחר מות אשתו, בתיה גור, התחיל אריאל הירשפלד לכתוב
את הדפים שהפכו לבסוף לספרו האישי ביותר". כך נרשם בגב הספר. ואני התחלתי כבר ביום
השלושים. אך בניגוד אלי, התהליך של הפיכת רגשות למילים, ושל טקסטים לספר, היה מוכר
להירשפלד והספר יצא תוך חודשים ספורים. בניגוד אלי, להירשפלד היו גם טקסטים מוכנים,
שרק צריך לבחור מהם. ולמרות זאת, כשיצא הספר, הופתעתי עד כמה סיטואציה דומה מולידה
טקסטים דומים. הזכרתי את הספר כאן
וכאן.
ואת המפגש המפתיע עם הכתיבה שלי, כאן . והשיא אולי, הידיעה והצורך לשייך לכאן מתכון
של געפילטע פיש , הרבה לפני שנתקלתי בספר שמביא אף הוא מתכון כזה.
זמן רב עבר, וגם אני סוף סוף הוצאתי לאור את הספר. אחד הקשיים שעמדו
בפני כאשר ניסיתי להציג או לפרסם אותו היה לתאר או להגדיר אותו. הוא לא התאים לשום
הגדרה שהכרתי. בלית ברירה הגדרתי אותו בעיקר על דרך השלילה "קשה להגדיר או
לסווג את הספר. הוא אינו ספר זכרונות או יומן. לא ספר פסיכולוגיה או פילוסופיה. לא
ספר שירה או פרוזה. ויחד עם זאת הוא כל אלה גם יחד. מנסה לתאר במילים את מה שאי
אפשר לתאר במילים", כך רשמתי במכתב שליווה את הספר. ניסיתי באותה הזדמנות
לתור בזכרוני אחר ספר שיכול להיות דומה. כמו במתמטיקה - אם יש הגדרה לספר דומה,
ההגדרה תהיה תקפה גם לספר הזה. הספר היחיד שחשבתי עליו בתור ספר דומה היה
"רישומים של התגלות". ההגדרה שלי, על מה שאיננו, טובה לדעתי גם לספר
ההוא. אבל הגדרה פוזיטיבית, לא מצאתי שם. (רק בשלב מאוחר אני חושב שהצלחתי
למצוא הגדרה הולמת לספר. זהו ספר של תמונות. תמונות במילים. תמונות מבחוץ
ותמונות מבפנים).
עכשיו, הגעתי אל המאמר של הירשפלד, שפורסם בחודש ספטמבר 2005,
ב-21 לחודש, אחרי שכבר קמנו מהשבעה, והיה לחלק מהספר שיצא ב-2006 והגיע לידי
ב-2008. הלכתי לחפש אותו, את הספר. עברתי ברפרוף על המדפים ולא הבחנתי בו במבט
ראשון. זכרתי ספר לבן, אך על המדף רק גב הספר מופיע, והוא שחור. הוצאתי את הספר
וראיתי את העטיפה. לא זכרתי אותה. דף לבן. רישום מינימליסטי של דמות בקו שחור. כמו
בספר שלי, שיצא עכשיו. ואין בכל אלה סימן לשום דבר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
