אבא של עמר

המתים במלחמה נופלים עלינו כמו הטילים. עוד אחד ועוד אחד. מכות בלתי פוסקות.

חלק, נופלים יותר קרוב. שלושה בוגרי בית הספר של עמר. אחד, אחיו של בן מחזור של עמר.

לפני שלושה חדשים היה עמר צריך להיות בן שמונה עשרה. החברים הראשונים כבר מתגייסים. בן דוד התגייס השבוע.

אם עמר היה איתנו, לא יודע היכן היה היום. תאריך גיוס לא היה לו.

מול כל הנופלים והתמונות, דמיינתי איך היתי מקבל את הבשורה שעמר נפל. לא כל כך הצלחתי. לא הייתי יכול לעמוד בזה.

לא פעם שניה.