אבא של עמר

בקטע שנקרא במקום הכי רחוק כתבתי כך -

כשייסגר המעגל, ושוב נעבור את אותם התאריכים בלוח השנה, וכששוב נעבור את אותם הימים בשבוע, הם כבר לא יתאימו זה לזה. הימים בשבוע והתאריכים כבר לא יתאימו.

הנה המעגל כמעט נסגר. הנה התאריכים באים. הנה ימות השבוע. לפני כמה ימים כבר כתבתי על התאריכים שבאים. על מקומו של כל אחד מימי ראשית ספטמבר.

עכשיו שבת. עכשיו באה סגירת המעגל של ימות השבוע. אני נוכח עכשיו כי ימות השבוע חזקים יותר. יש משהו מיוחד באויר של יום שישי ושבת. קצב מיוחד. כאילו התאריך הוא סתם מספר שרירותי, וליום בשבוע יש אישיות.

עכשיו שבת. עכשיו מתחיל השבוע האחרון.

כמו הצליין הנוצרי הפוסע בוויה דולורוזה, משחזר את המסע האחרון, אני כעת עובר את השבוע האחרון.